הזכות לקבל שירותים חברתיים ברמה המקומית

אחת הזכויות הבסיסיות המוענקות לכל זקן בישראל, היא הזכות לפנות לרשות המקומית בו הוא מתגורר, ולבקש עזרה, תמיכה וסיוע בחיי היום יום שלו. זכות זו לקבלת שירותים חברתיים בזיקנה במסגרת הלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מעוגנת באופן כללי בחוק שירותי הסעד התשי''ח 1958. חוק שירותי הסעד משמש כרשת ההגנה החברתית האחרונה לכל הזקנים אשר כל יתר מעגלי התמיכה והסיוע עדיין לא מילאו את כל הצרכים. החוק והתקנות מכוחו, מנוסחים בצורה כללית ועמומה. החוק אינו כולל זכויות ברורות ומוגדרות, אלא בונה מסגרת של הענקת תמיכה לנזקקים על ידי השלטון המקומי. בפועל, לפקידי הסעד שיקול דעת נרחב ביחס לתוכן הסיוע והתמיכה הניתנים ולאדם היחיד אין כמעט יכולת ידיעה או שליטה מראש על תוכן הזכאות והיקפו. יתרה מכך, רמת הסיוע והתמיכה שונה מרשות מקומית אחת לרשות מקומית שניה, היא משתנה משנה לשנה, ותלויה לחלוטין במשאבים הכלכליים - המדולדלים למדי – של הרשות המקומית.

בפועל, חשיבות החוק היא להעניק מסגרת חוקית להענקת קשת מגוונת של שירותים ותמיכות המוענקות על ידי לשכות הרווחה המקומיות לאוכלוסייה הזקנה הניזקקת בערים וברשויות המקומיות השונות ברחבי הארץ.

לשון החוק

חוק שירותי הסעד, התשי''ח-1958

1. הגדרות

בחוק זה -

''נזקק'' - אדם הזקוק לסעד מחמת גילו, מצב בריאותו, ליקויו הרוחני או הגופני, או מסיבות אחרות, הכל לפי המבחנים שנקבעו בתקנות;

''פקיד סעד'' - מי שכשיר לעבודה סוציאלית ושר הסעד מינה אותו לפקיד סעד לענין חוק זה;

''כשיר לעבודה סוציאלית'' - מי שממלא אחרי תנאי השכלה ונסיון שנקבעו בתקנות כתנאים המכשירים לעבודה סוציאלית;

''בית משפט'' - לרבות בית דין המוסמך לדון בעניני מזונות.

2. לשכות סעד של רשויות מקומיות

(א) רשות מקומית תקיים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. שר הסעד, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות בדבר ארגונן של לשכות סעד של רשויות מקומיות.

(ב) נתבקשתה לשכת הסעד של רשות מקומית ליתן טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד ימסור הממונה על הלשכה למבקש, בכתב, את ההחלטה בבקשה תוך זמן סביר.

(ג) הרואה את עצמו נפגע על ידי אי מתן שובה תוך זמן סביר או על ידי החלטה רשאי לערור לפני ועדת ערר בכתב.

(ד)ועדות ערר יוקמו בכל רחבי המדינה על ידי שר סעד הוא יקבע את תחום שיפוטן בהתייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת.

(ה)ועדת ערר תהיה של שלושה; אחד כשיר לעובדה סוציאלית ושני נציגי ציבור שיתמנו על ידי שר הסעד בהתייעצות עם רשות מקומית. יושב ראש הועדה ייבחר על ידי חבריה. לא יכהן בועדת ערר עובד לשכת הסעד שבעררים על החלטותיה דנה הועדה וחבר הרשות המקומית שבתחומה פועלת לשכה זו.

(ו) שר הסעד, בהתייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות סדרי הנוהל בעררים.

(ז) ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן סעד

1)לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;

2) לשנות את ההחלטה שעוררים עליה;

3) לבטל את ההחלטה ולקבוע לנזקק סעד כדי השיעור שהלשכה רשאית ליתן;

4) לחייב את לשכת הסעד, לבדוק שנית את בקשת הערר, לפי הוראות שתת לענין זה או ללא הוראות;

(ח) ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן טיפול סוציאלי

1) לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;

2) לחייב את לשכת הסעד לבדוק שנית את בקשת העורר לפי הוראות שתתן לענין זה או ללא הוראות;

2א. סייג למתן סעד

על אף האמור בסעיף 2, לא תינתן תמיכה שמטרתה להבטיח הכנסה מספקת כדי מחיה.

3. חקירתו של נזקק

נתבקשה לשכת סעד להגיש סעד לנזקק, רשאי פקיד סעד לחקור אותו וכל אדם אחר בדבר מצבו של הנזקק.

4. חקירתו של חייב וגילוי ידיעות

(א) נוכח פקיד סעד כי אדם הוא נזקק, רשאי הוא לחקור את החייב, או העלול להיות חייב, במזונותיו שלהנזקק (להלן-החייב), בדבר יכלתו לספק מזונות לנזקק.

(ב) היה פקיד סעד סבור שיש לאדם ידיעות בדבר יכלתו של החייב, יהא בית המשפט שמקום מגוריו של האדם הוא בתחום שיפוטו ושמוסמך לדון בעניני אותם המזונות רשאי, לפי בקשת פקיד הסעד, להזמין את האדם להתייצב לפניו ולצוות שייחקר על ידי פקיד הסעד בבית המשפט, ודין המוזמן כך כדין עד שהוזמן להעיד בבית משפט.

5. סודיות

(א) על אף חובת הסודיות המוטלת על עובד המדינה או עובד רשות מקומית על פי כל דין, חייב הוא למסור ידיעות על רכושו או הכנסותיו של נזקק, אם נדרש לכך על ידי פקיד סעד, וכן על רכושו או הכנסותיו של חייב, אם הסכים החייב למסירת הידיעות או אם בית המשפט ציווה על כך.

(ב) פקיד סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה, ישמרנה כסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות שהותקנו על פיהם.

6. תביעת מזונות וגבייתם

(א) במידה שנזקק לא תבע מזונות מחייב או לא גבה אותם, זכאים שר הסעד או רשות מקומית לתבוע ולגבות אותם בשם הנזקק על פי הרשאתו, או אף ללא הרשאתו אם הוא קטין או חולה-נפש או נמצא בטיפול סוציאלי של לשכת סעד.

(ב) שר הסעד או רשות מקומית שגבו מזונות, ימסרו אותם לנזקק או ישתמשו בהם, לפי הוראת בית המשפט שפסק את המזונות, לצרכיו של הנזקק; במידה שלא ראו צורך או אפשרות להשתמש בהם כך - יחזירום לחייב.

7. החזרת סעד על ידי בעל אמצעים

(א) הגישו שר הסעד או רשות מקומית סעד לאדם ונתגלה כי באותו זמן היו הכנסותיו של האדם מספיקים לצרכים שלמענם ניתן הסעד, חייב הנזקק להחזיר את הסעד שהוגש.

(ב) לצורך סעיף זה רואים סעד שהוגש לילדו של אדם עד גיל שש עשרה, כסעד שהוגש לו עצמו.

(ג) אין סעיף זה בא לגרוע מכוחו של דין אחר.

8. החזרת סעד על ידי אדם ששוקם

(א) הגישו שר הסעד או רשות מקומית סעד לאדם, ולאחר מכן עלו הכנסותיו או נכסיו של האדם כדי שיקומו וכדי סיפוק נאות של צרכיו ושל צרכיהם של אלה שהוא חייב במזונותיהם וכדי החזרת הסעד שהוגש, כולו או מקצתו, חייב הוא בהחזרתו כאמור.

(ב) אין אדם חייב בהחזר הסעד שניתן לו בהיותו למטה מגיל שש עשרה.

(ג) לא תוגש תביעה לפי סעיף זה אלא תוך שש שנים מהגשת הסעד.

9. החזרת סעד מעזבון

תביעה לפי סעיף 7 מותר להגישה נגד אדם או נגד עזבונו; אך אין החובה להחזרת הסעד חלה על העזבון אלא במידה שיש בו עודף על הדרוש לסיפוק מזונותיהם של הזכאים להם.

10. הסכם מזונות

היו שר הסעד או רשות מקומית רשאים להגיש תביעה נגד חייב לפי סעיף 6, רשאים הם לעשות הסכם עם החייב בדבר מזונותיו של הנזקק. אישר בית משפט המוסמך לדון בחיוב המזונות את ההסכם, יהיה ההטכם ניתן להוצאה לפועל ולשינוי כאילו היה החלטה של אותו בית משפט.

11. פטור ממס בולים

הרשאה לפי סעיף 6 והסכם לפי סעיף 10 פטורים ממס בולים.

12. עונשין

(א) המסרב להיחקר לפי הסעיפים 2 ו-4 (א) ללא נימוק סביר, דינו - מאסר חדשיים.

(ב) העובר על הוראות סעיף 5 (ב), דינו מאסר ארבעה חדשים.

13. ביצוע ותקנות

(א) שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות הפיקוח על לשכות הסעד ודרכי הטיפול בנזקקים ולמעט תקנות בדבר סדרי הדין בבית המשפט.

(ב)שר הסעד ימנה לענין חוק זה פקיד סעד ראשי; פקידי הסעד יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד סעד ראשי, בדרך כלל או לעניין מסויים; חלק פקיד סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון.

תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ''ו - 1986

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוקי שירותי הסעד, התשי''ח - 1958, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -

''טיפול סוציאלי'' - כל סוגי עזרה ושירותים סוציאלייםשנותנת על פי דין רשות לנזקק, לרבות סידורו במעון;;

''ילד'' - מי שטרם מלאו לו 18 שנים;

''מפגר'' - כהגדרתו בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ''ט 1969 ;

''מקום מגורים'' - מקום שבו אוכל אדם וישן, ואם מחמת עבודתו הוא אוכל וישן מחוץ לדירתו אך מבקר בה לעתים קרובות - דירתו; ואולם אם הוא משרת בצה''ל או גר ברשות הרבים, או מוחזק במעון או בבית סוהר, לא ייחשב מקום כאמור, בשל כך בלבד, למקום מגוריו;

''נזקק'' - כמשמעותו בתקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), התש''ל - 1970, למעט תקנה 1, אך לרבות עולה חדש כהגדרתו - לענין זה - בהודעה שפרסם שר העבודה והרווחה ברשומות;

''רשות סעד'' - רשות מקומית המקיימת לשכת סעד;

2. טיפול סוציאלי לנזקק

רשות סעד תגיש סעד וטיפול סוציאלי לנזקק שפנה אליה בבקשה לכך ותישא בהוצאות טיפול סוציאלי כאמור, בכפוף לאמור בתקנות 3 ו4.

3. נשיאה בהוצאות טיפול סוציאלי בילד או במפגר

(א) בהוצאות טיפול סוציאלי בילד או במפגר תישא רשות הסעד שבתחום שיפוטה נמצא מקום מגורי הוריו, ואם היה לו רק הורה אחד - רשות הסעד שבתחום שיפוטה מקום מגורי ההורה כאמור.

(ב) לא היה להוריו של ילד או של מפגר מקום מגורים משותף, תישא בהוצאות רשות הסעד שבתחום שיפוטה נמצא מקום מגורי ההורה המחזיק בילד או במפגר על פי פסק דין של בית משפט, או לפי הסכם בין ההורים להלן-הורה אחראי.

(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א), אם אחד ההורים מתגורר מחוץ לישראל, תישא בהוצאות הטיפול הסוציאלי רשות הסעד שבתחום שיפוטה נמצא מקום מגורי ההורה החי בישראל.

(ד) היה הילד או המפגר יתום מאב ומאם או שמקום מגורי הוריו אינו בישראל, תישא בהוצאות הטיפול הסוציאלי רשות הסעד שבתחום שיפוטה היה מקום המגורים האחרון של הוריו או של ההורה האחראי.

(ה) לא נתקיים בילד האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) - ישא משרד העבודה והרווחה בהוצאות הטיפול הסוציאלי בילד או במפגר.

4. נשיאה בהוצאות טיפול סוציאלי בנזקק זקן

(א) בתקנה זו-

''זקן''- בגבר-מי שדילו עולה על 65 שנים, ובאשה - מי שגילה עולה על 60 שנים;

''מעון''- לרבות דיור מוגן;

''דיור מוגן''- ריכוז והקבצה של יחידות דיור מיוחדות המותאמות לזקנים.

(ב) ראתה רשות סעד כי יש לסדר נזקק זקן במעון, תישא בהוצאות החזקתו במעון אם העתיק מקום מגוריו לתחום שיפוטה 30 חדשים לפחות לפני כניסתו בפועל למעון.

(ג) העתיק זקן נזקק את מקום מגוריו לרשות הסעד בתקופה שעד 30 חדשים לפני כניסתו בפועל למעון, תישא בהוצאות החזקתו במעון רשות הזעד שבתחום שיפוטה היה מקום מגוריו לפני העתקתו האחרונה, זולת אם גם שם התגורר תקופה שאינה עולה על 30 חדשים.

5. החזר הוצאות

(א) הגישה רשות סעד טיפול סוציאלי לילד או למפגר או סדרה זקן נזקק במעון ובהוצאות לענין זה חייבים לשאת רשות סעד אחרת או משרד העבודה והרווחה (להלן - רשות חייבת), לפי תקנות 3 או 4, תפנה לרשות החייבת הדרישה להחזר ההוצאות; על הרשות החייבת להחזיר תוך שלושה חדשים הוצאות טיפול סוציאלי כאמור.

(ב) חילוקי דעות בדבר חובת הנשיאה בהוצאות כאמור בין רשויות סעד או בין רשות סעד ובין משרד העבודה והרווחה יובאו להכרעתו של מי שימנה שר העבודה והרווחה לענין זה בהודעה שתפורסם ברשומות.

(ג) הכרעה כאמור בתקנת משנה (ב) תובא לידיעת הרשות החייבת ומשקיבלה הודעה עליה תחזיר את ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א).

6. ביטול

תקנות שירותי הסעד (דרכי טיפול בנזקקים), התשל''ג - 1973 - בטלות.

7. תחילה

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תש''ל-1970

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו- 13 לחוקי שירותי הסעד, תשי''ח-1958, אני מתקין תקנות אלה:

1. נזקק מחמת גיל

נזקק מחמת גיל הוא אדם שנתקיים בו אחד מאלה:

1) לא מלאו לו 14 שנה, והוא אינו סמוך על שולחן הוריו או שהוא יתום מאב ואם;

2) הוא קטין שלגביו נדרשה על ידי בית המשפט חקירה או הכנת תסקיר על ידי פקיד סעד לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט''ו-1955, או קטין כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש''ך-1960, או קטין שלגביו החליט פקיד סעד לערוך חקירה לפי סעיף 70 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ''ב - 1962;

3) בגבר - מלאו לו 65 שנה;

4) באשה - מלאו לה 60 שנה.

2. נזקק מחמת מצב בריאות

נזקק מחמת מצב בריאות הוא אדם אשר לפי תעודה מאת רופא, המניחה את דעתו של מנהל לשכת הסעד, מוגבלת יכולתו לעבוד או לדאוג לעניניו או לעניני התלויים בו.

3. נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני

נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני הוא אדם שנתקיים בו אחד מאלה:

1) לפי תעודה מאת רופא, המניחה את דעתו של מנהל לשכת הסעד, מוגבלת יכולתו לעבוד או לדאוג לעניניו או לעניני התלויים בו;

2) הוא פסול דין או זקוק לאפוטרופוס;

3) נדרשה לגביו על ידי בית המשפט חקירה או תסקיר לפי סעיף 7 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט''ו - 1955, או שלגביו החליט פקיד הסעד לערוך חקירה לפי סעיף 70 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ''ב - 1962;

4) הוא מפגר או אחראי על מפגר כמשמעותם בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ''ט - 1969.

4. נזקק מחמת עיוורון

(א) נזקק מחמת עיוורון הוא אדם הממציא תעודה מאת רופא עיניים מוסמך לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ''ד - 1964, שאושר על ידי שר הסעד, בה נאמר שהוא לוקה באחד מאלה:

1) העדר גמור של ראיה;

2) חדות ראיה שאינה עולה על 3/60 או 10/200 בעין הבריאה יותר אף בעזרת משקפיים;

3) צמצום שדה הראיה עד כדי כך שזווית הראיה אינה עולה על 20 מעלות.

(ב) נזקק מחמת עיוורון רשאי לקבל ממשרד הסעד תעודה שתהא ערוכה לפי הטופס שבתוספת.

5. נזקק מחמת אלמנות

נזקק מחמת אלמנות הוא אלמן או אלמנה הורה לילד שלא מלאו לו 16 שנה.

6. נזקק מחמת היותו חוסה

נזקק מחמת היותו חוסה הוא חוסה כמשמעותו בסעיף 1 לחוק ההגנה על חוסים, תשכ''ו-1966 , אשר לגביו דרושה פעולה לפי החוק האמור.

7. נזקק מחמת מחסור

נזקק מחמת מחסור הוא אדם שאינו מסוגל, לדעת מנהל לשכת הסעד, להשתכר כדי מחייתו או מחיית התלויים בו.

8. נזקק מחמת סיבה אחרת

נזקק מחמת סיבה אחרת הוא אדם שלשכת הסעד מצאה אותו זקוק לטיפול סוציאלי או לסעד מסיבה כלשהי.

9. ביטול תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות), תשכ''ב-1962 - בטלות.

הזכות לקבל שירותים חברתיים ברמה המקומית

הזכות לקבל שירותים חברתיים ברמה המקומית

לשון החוק

הסבר על פרקי החוק