פרק ב. תוכן הזכאות

פרק ב. תוכן הזכאות

קצבת הזיקנה הבסיסית (נכון עד ל- 1 בינואר 2006). 

קיצבת הזיקנה הבסיסית ליחיד הינה 16% מהשכר הממוצע במשק; לזוג = 24%; וזוג עם ילד = 29%;
 
תוספת ותק
לכל מי שהיה מבוטח כעובד או עובדת יותר מעשר שנים לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת הזקנה, תוגדל קצבת הזיקנה ב- 2% לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטו הראשונות.
יחד עם זאת, מקסימום תוספת הותק שניתן לקבל הוא 50%, כך שקצבת הזיקנה ליחיד, עם מקסימום תוספת ותק, תגיע לכדי 24% מהשכר הממוצע.

תוספת דחיית קצבה או קבלת קצבת זיקנה חלקית
אם אדם מגיע לגיל פרישה, אך אינו זכאי לקבל קצבת זקנה שכן יש לו הכנסה העולה על "ההכנסה המירבית" , יכול להתרחש אחת משתיים:
האחת – האדם זכאי לקבל "קצבת זיקנה חלקית", השווה לקצבת הזיקנה המלאה פחות 60% מסכום ההכנסה העולה על "ההכנסה המירבית".
השניה – האדם לא יקבל קצבת זיקנה כלל (בין אם בגלל שויתר על קבלת קצבת זיקנה חלקית ובין אם בגלל שבגלל גובה הכנסתו אינו זכאי כלל לקצבת זיקנה חלקית), אבל יקבל תוספת בגין דחיית קבלת קצבת הזקנה בשיעור של 5% לכל שנת דחייה.
 לדוגמא, גבר שבעבר עבד עד גיל 70, ולא קיבל קצבת זיקנה במשך 5 שנים (מגיל 65 עד 70) יהיה זכאי לקבל תוספת של 25% לקצבת הזקנה שלו (ובמידה וצבר את הותק המקסימאלי, היה יכול לקבל בגיל 70 קצבת זקנה בשווי 30% מהשכר הממוצע במשק, כלומר 16% קצבת זקנה בסיסית; 8% תוספת ותק, ו- 6% תוספת דחיית קצבה).

תוספת תלויים
גם בגין תלויים, שהם תושבי המדינה, ניתן לקבל תוספת לקצבת הזיקנה. תלויים הם האנשים הבאים: 
(1). אישתו של המבוטח (שהיא אשתו לפחות שנה או ילדה לו ילד; היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו; אם לא הגיע לגיל 45 אז אין לה הכנסה מעל גובה מסויים);
(2). ילדו הקטין  של המבוטח;
(3). מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות (ונתקיים בו אחד מאלה: א. מלאו לו 70, או, ב. מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינו עולה על סכום מסויים).

הסבר על פרקי החוק