‏סימן א': הוראות כלליות

‏5. ‏הגדרות‏ 

בפרק זה -

''אלמנה'' - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - 

(1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;

(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;

''אלמן'' - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ב', להוציא - 

(1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה; 

(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת; בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת ''ילד'', ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;

''ילד'' - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה: 

(1) לא מלאו להם 18 שנים; 

(2) לא מלאו להם 20 שנים, שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;

(3) לא מלאו להם 21 שנים והם - 

    (א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; 

    (ב) (1) בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה; 

(4) (בוטל) 

והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; 

לענין סימן ד' לפרק זה וסימן ח' לפרק ג' ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;

''הכנסה'' - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

6.‏ תחילת תקופת התשלום‏ 

(א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי פרק זה עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו. 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ''א 1980 בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת זקנה לפי פרק ב' או קצבת נכות לפי פרק ו'2למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים. 

7. מיהו מבוטח

תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה להוציא-

1) מי שביום י''א בכסלו תשי''ד (18 בנובמבר 1953) היה בן שישים ושבע 2)מי שנעשה תושב ישראל לראשונה לאחר י''א בכסלו תשי''ד (18 בנובמבר 1953) וביום שנעשה תושב היה 

   (א) בגבר- בן שישים ומעלה;

   (ב) באשה שעוד לא מלאו לה שישים שנה ביום י''ד בניסן תשכ''ה (16 באפריל 1965)- בת שישים ומעלה , ובאשה שכבר מלאו לה שישים שנה ביום האמור - בת חמישים וחמש ומעלה .

8. עקרת בית

(א) אשה נשואה שבעלה מבוטח לפי פרק זה והיא עובדת במשק ביתה בלבד או שאינה עובדת ולא עובדת עצמאית (בחוק זה-עקרת בית) אינה מבוטחת לפי פרק זה, על אף האמור בסעיף 7;אולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטחה או להפסיק ביטוחה לפי תנאים שנקבעו בתקנות. 

(ב) סעיף קטן (א) לא יחול עלעקרת-בית שהיא עגונה.

9. אלמנה בת קיצבה 

אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית ומגיעה לה קיצבה לפי סעיף 21 או לפי סעיף 76(1)עד(5) אינה מבוטחת לפי פרק זה, על אף האמור בסעיף 7;אולם המוסד רשאי , אם נתבקש לעשות כן, לבטחה או להפסיק ביטוחה לפי תנאים שנקבעו בתקנות.

10. ‏סוגים מיוחדים‏ 

השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי בני אדם שעל אף האמור בסעיף 7 לא יהיו מבוטחים לפי פרק זה; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו בתקנות. 

(א) מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של % 16 מהשכר הממוצע.

(ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: 

      (1) בעד בן הזוג לפי סעיף 17(1) או (3) - %8 מהשכר הממוצע; 

      (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - %5 מהשכר הממוצע.

(ג) לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 5, 11, 12 , 17, 19 ו-20, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 15 אף אם לא היה מבוטח לפי סימן ב' ערב הגיעו לגיל המזכה אותו לקצבת זקנה.

(ד) (בוטל)

(ה) שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). 

(ו) בכפוף לאמור סעיף 146 יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.

12. ‏גיל קצבת זקנה וקצבת זקנה יחסית‏

(א) הגיל לקצבת זקנה הוא - שבעים בגבר ושישים וחמש באשה, ואולם מבוטח שהכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסת המקסימום - גילו לקיצבת זיקנה הוא שישים וחמש בגבר ושישים באשה. 

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת זקנה לפי סעיף 11(א) ו-(ב) בניכוי הסכום העולה על ההכנס המקסימום, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר בתקנות, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-% 10 מסכום הקצבה לפי סעיף 11(א); אולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש. 

(ג) לענין סעיף זה -

''הכנסה'' - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;

''הכנסת מקסימום'' - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור בלוח ב' בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:

(1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי לוח ב' באותה שנת מס;

(2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי לוח ב' כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.

12 א. בוטל

13 -14 . בוטל

15. ‏תקופת אכשרה‏

(א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:

       (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;

       (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה; 

       (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם לא היה מבוטח מחמת היותו עקרת-בית, אלמנה לפי סעיף 9 או מי שחדל להיות תושב ישראל;

(ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים בה אחד מאלה:

       (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה;

       (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן היתה בת חמישים וחמש ומעלה; 

       (3) בן זוגה אינו מבוטח.

16. בוטל

17. תלויים

אלה בגדר תלויים לענין סימן זה: 

(1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה: 

    (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות; 

    (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו; 

    (ג) אם לא מלאו לה 50 שנה - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ב';

(2) ילדו; 

(3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה: 

    (א) מלאו לו 70 שנים; 

    (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 ללוח ב' או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת .

18. ‏תוספת ותק‏ 

מי שהיה מבוטח יותר מעשר שנים לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת זקנה, תוגדל הקצבה ב-% 2 לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-% 50.

‏19. תוספת דחיית קצבה‏ 

(א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת זקנה אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי סעיף 12 והכנסה זו מקורה במשלח יד- תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-% 5 לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור, ובלבד שלא תוגדל הקיצבה במח סעיף זה ביותר מ 25% .

(ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה. 

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי סעיף 12.

20. ‏מבוטח שחדל להיות זכאי‏ 

היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם לסעיף 12, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי סעיף 19 

20א. ‏קצבת זקנה לנכה‏

מבוטח שבתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה, קיבל במשך תקופה של שנה אחת לפחות קיצבה חדשית לפי סעיף 127כה(א)(1)לא תפחת קיצבת הזיקנה מהגיעה לו משיעור הקיצבה החדשית האמורה האחרונה ששולמה לו; ואולם תוספת התלויים ששולמה לפי סעיף 127 לז תובא בחשבון לענין סעיף זה כל עוד מתקיימים התנאים לתשלומה. 

21. ‏גמלת שאירים‏ 

(א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 23 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה: 

    (1) %16 מהשכר הממוצע -

        (א) לאלמנה שעמה ילדים; 

        (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;

        (ג) בוטל

        (ד) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה; 

   (2) %12 מהשכר הממוצע לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו-(ב). 

(א1) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם - %7.5 מהשכר הממוצע.

(א2) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:

   (1) בכפוף להוראות פסקה

   (2), אם לילדים הורה - תשולם הקצבה בשיעור של 10% מהשכר הממוצע כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 7.5% מהשכר הממוצע בעד כל ילד;

   (3) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 10% מהשכר הממוצע.

 (ב) לענין הזכויות לפי סעיף זה וסעיפים 26,25,22,5ו-29(ב), רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי סעיף 22 אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר. 

(ג) בוטל

(ד) שר העבודה, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (א1)ו-(א2).

22. ‏תקופת אכשרה

‏ (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי סעיף 21 היא אחת מאלה: 

      (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה; 

      (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;

     (3) תקופת האכשרה לפי סעיף 15;

     (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הנפטר הוא אחד מאלה:

      (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל; 

      (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;

      (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;

      (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו; 

      (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד.

22א.‏ מענק ליתום שהגיע למצוות‏

(א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהשכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר.

(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל המענק לפי סעיף זה בשיעור הפיצוי.

23. ‏תשלום מענק‏ 

(א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור בסעיף 12(א)(1) כפול שלושים ושש.

(ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:

     (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 12(א)(1) (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;

    (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.

(ג) נפטר בן-זוגה של האלמנה שמהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור. 

(ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.

23א. ‏אלמנה שהיה עמה ילד‏ 

אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת חמישים.

24. ‏תוספת ותק‏ 

היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה מבוטח יותר מעשר שנים ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי סעיף 21 או לפי סעיף 23 ב-% 2 לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-% 50.

25. ‏גמלה ליותר מאלמנה אחת‏ 

מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי סימן זה כאילו היא אלמנה יחידה.

25א. קצבה לילדים מנישואין קודמים

‏ מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי סעיף 21(א2).

26. ‏חידוש זכות לקצבה‏ 

אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי סימן זה שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם - 

(1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל מיום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; 

(2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת ''ילד'' שבסעיף 5 מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם.

26א. בוטל

26ב. ‏זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת זקנה‏ 

(א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת זקנה או זכאי לקצבת זקנה שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת הזקנה, % 50 מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 15(א) כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.

(ב)תושב ישראלי הזכאי לקצבת שאירים ואינו מבוטח על פי פרק ב', יהיה זכאי לקצבת זקנה בשיעור שאינו פחות מקיצבת שאירים אם התמלאו בו התנאים שהיו מזכים מבוטח לקיצבת זיקנה לפי סעיף 21, ומאותו מועד לא יהיה זכאי לקיצבת שאירים, אולם אם חדל להיות זכאי לקיצבת זיקנה יחודש תשלום קיצבת השאירים; לענין סעיף קטן זה, ''קיצבת שארים''-לרבות קיצבת תלויים ששיעורה אינו עולה על שיעור קיצבת השאירים שהיתה משתלמת לאותו זכאי.

(ג) קצבת זקנה לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף האמור בסעיף 181. 

26ג. בוטל

26ד. בוטל

27. ‏אלמנה או אלמן שנישאו‏ 

(א) אלמנה הזכאית למענק לפי סימן זה עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה: 

(1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;

(2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה; 

(3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;

(4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע בתקנות, סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה. 

(ג) אלמנה שהתנאים האמורים בסעיף קטן (א) לחיוב מתן הקיצבה נתקיימו בה בתקופה שבין כ''א באדר ב' תשכב (1 באפריל 1962) לבין י''ד בניסן תשכ''ה (16 באפריל 1965) זכאית לקיצבה מהיום הנזכר האחרון. 

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

28. ‏תשלום הקצבה לילדים‏ 

השר רשאי לקבוע, בתקנות, לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי סעיף 21(א1) ו-(א2), ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.

29. ‏דמי קבורה

(א) הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(ב) נפטר מבוטח לפי פרק ב', בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע בתקנות, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.

(ג) כל גוף המורשה לפי סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל''א-1971, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת, בנוסף לדמי קבורה לפי סימן זה, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

30. סייג לתחולה‏ 

הוראות סימן זה לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. ‏

9.‏ הכנסה

‏ (א) בחוק זה,

''הכנסה'' - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -

    (1) כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח; 

    (2) תשלומים למי שמצוי בהכשרה מקצועית; 

    (3) דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלום בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל''ב-1972;

    (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה.

    (5) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9א'. 

(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות - 

    (1) כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, כאמור בסעיף קטן(א)(4), לרבות נסיבות שבהן יובא בחשבון, לענין חישוב ההכנסה של הזכאי, גם נכס של ילדו הנמצא בהחזקתו; 

   (2) נסיבות שבהן ייראה נכס שהועבר לאחר כשייך למעביר הנכס, ודרכי חישוב ההכנסה מהנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה; 

   (3) הוראות מיוחדות ומשלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין חוק זה. 

(ג) לענין סעיף זה, 

''נכס'' - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל, למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ''ז-1967, ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח.

10. הכנסות שלא יחשבו

על אף האמור בסעיף 9, לא תיחשב כהכנסה - 

(1) קיצבת ילדים לפי פרק ה' לחוק הביטוח;

(2) הענקות לחיילים ולבני משפחותיהם לפי חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש''ט-1949; 

(3) כל הכנסה אחרת שקבע השר בתקנות.

11. ‏הכנסות בני זוג

‏ מי שיש לו בן זוג, תהיה הכנסתו לענין חוק זה צירוף הכנסתו והכנסת בן זוגו, זולת אם השר קבע אחרת בתקנות ובתנאים שקבע.

12. ניכויים

(א) בחישוב הכנסתו לענין סעיף 5 ינוכו -

      (1) סכום השווה ל-13% מהשכר הממוצע - מהכנסתו של כל עובד או עובד עצמאי מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה אם הוא יחיד, וסכום השווה ל-17% מהשכר הממוצע מהכנסתו כאמור אם יש לו בן זוג או שבהחזקתו ילד;

     (2) סכום השווה ל- 40% מהכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה, לאחר שנוכה מהם הסכום האמור בפסקה (1); 

     (3) סכום השווה ל- 13% מהשכר הממוצע - מהכנסה שמקורה בקיצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, למעט קיצבה לפי חוק הביטוח. אם הזכאי הוא יחיד, וסכום השווה ל- 17% מהשכר הממוצע מהכנסה כאמור אם יש לזכאי בן זוג או שבהחזקתו ילד. }

(ב) סכום ההכנסה שינוכה לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(3) לא יעלו על סכום השווה ל- 13% מהשכר הממוצע - ליחיד, ועל סכום השווה ל- 17% מהשכר הממוצע - ליחיד שבהחזקתו ילד או לשני בני זוג.