פרק יג. זכויות הזקנים אחרי שהוגש כתב אישום לפי חוק נפגעי עבירה

פרק יג. זכויות הזקנים אחרי שהוגש כתב אישום לפי חוק נפגעי עבירה

 

זכויות הזקנים שהיו חשופים להתעללות אינן מסתיימות לאחר הגשת כתב האישום כנגד מי שהתעלל בהם. חוק נפגעי עבירה התשס''א-2001 קובע כי זקנים שהיו חשופים לעבירות של התעללות (בדומה לקורבנות עבירה אחרים), יכולים להיות מעורבים בהליך הפלילי שננקט כנגד מי שפגע בהם. המעורבות יכולה לבוא לידי ביטוי בהקשרים הבאים: 
 
הגנה
הזקנים, קורבנות העבירה, זכאים על פי החוק להגנה ''ככל הניתן ועל פי הצורך'' מפני החשוד, הנאשם או מי שכבר נידון, וגם מפני שלוחיו ומקורביו. במסגרת זו, החוק אוסר על רשויות התביעה למסור לאדם, או לכלול במסמכים שהם חלק מחומר החקירה, את כתובת המגורים של מי שהיה קורבן העבירה, את כתובת מקום עבודתו או מספרי הטלפון שלו.
 
מידע
הזקנים, קורבנות העבירה, זכאים על פי החוק לקבל מידע נרחב על ההליך הפלילי שננקט כנגד מי שפגע בהם. כך, הזקנים זכאים לקבל מידע אודות זכויותיהם כנפגעי עבירה, וכן אודות הדרך שבה מתנהל ההליך הפלילי. כמו כן הם זכאים לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי, לרבות מידע כגון ''החלטה לשחרר את החשוד או הנאשם ממעצר'', ''החלטה לעכב את ההליך הפלילי'', ''החלטה להפסיק את ההליך הפלילי'', מועדי הדיון בבית המשפט, הכרעת הדין, גזר הדין, החלטה להגיש ערעור על פסק הדין. זקנים קורבנות לעבירות אלימות או מין, זכאים אף לקבל מידע אודות זהות החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה, ולעיין בכתב האישום (למעט במקרים חריגים).
הזכות לקבל מידע מתמשכת גם לאחר סיום ההליך הפלילי, בשלב בו העבריין מרצה את עונשו: לקורבנות הזקנים בעבירות אלימות ומין הזכות לקבל מידע על מועדי תחילת ריצוי המאסר בפועל של העבריין, מועדי היציאה שלו לחופשות, מועד הבאתו לועדת השחרורים, החלטת ועדת השחרורים, עובדת בריחתו של העבריין מהמאסר, מועד שחרורו, בקשות שהגיש לקבלת חנינה או הקלה בעונש, והחלטות נשיא המדינה בעניין. 
 
השתתפות פעילה בהליך הפלילי – הזכות להביע עמדה
בנוסף לזכות לקבל הגנה ולקבל מידע, עומדת לקורבנות הזקנים גם הזכות לקחת חלק פעיל בהליך הפלילי באמצעות הזכות להביע את עמדתם. כך, החוק מזכה את הקורבנות להשמיע את עמדתם לפני שמתקבלת החלטה לעכב את ההליכים המשפטיים כנגד מי שפגע בהם; נתונה להם הזכות להביע את עמדתם בכל הנוגע לאפשרות להגיע להסדר טיעון עם מי שפגע בהם; וכן הזכות להשמיע עמדתם לפני ועדת השחרורים או לפני קבלת ההחלטה להעניק חנינה או הקלה בעונש. 
 
למי מוענקות הזכויות? 
הזכויות שפורטו לעיל מוענקות באופן טבעי לנפגעי העבירות עצמם. נפגעי העבירות הם מי שנפגע במישרין מהעבירה. יחד עם זאת, במידה והעבירה גרמה למותו של אדם, הזכויות מוענקות גם לבני משפחתו של נפגע העבירה, לרבות: מי שהיה בן/בת זוגו בעת מותו (לרבות הידוע בציבור), ילידיו, הוריו, ואחיו. 
 
ביחס לאיזה עבירות מוענקות הזכויות? 
הזכויות בחוק לא מוענקות ביחס לכל עבירה פלילית שמבוצעת בזקנים. מדובר רק בעבירות חמורות, מסוג עוון או פשע, שבוצעו בישראל, ושנחקרה על ידי המשטרה או הפרקליטות. חלק מהזכויות מוענקות רק ביחס לעבירות שהן ''עבירות מין או אלימות'' הכוללות בחובן לא רק את העבירות הפליליות המוכרות בתחום המין והאלימות, אלא גם את עבירות ההתעללות בקטינים וחסרי ישע, שתוארו לעיל. לפיכך, מרבית הזכויות של החוק רלבנטיות לזקנים שנפלו קורבן להתעללות. 
 
באיזה אופן מוענקות הזכויות על פי החוק?
ככלל, הזכויות של הזקנים להיות מעורבים בהליכים הפלילים המתקיימים כנגד מי שהתעלל בהם, צריכות להיות מוענקות להם תוך התחשבות בהם, בצרכיהם, ותוך שמירה על כבודם, הגנה על פרטיותם, ובתוך זמן סביר. יתרה מכך, מתן הזכויות לזקנים הסובלים ממוגבלות (כגון נכות, מוגבלות פיזית או נפשית), צריכה להעשות כך שהם יהנו מהן על אף מוגבלותם. החוק אף דורש מפורשות כי המידע והזכויות על פי החוק ''יימסרו, ככל הניתן, בשפה המובנת לנפגע העבירה''.
יתרה מכך, בפרקליטויות המחוז השונות, ובמשטרת ישראל, הוקמו (או אמורות להיות מוקמות) יחידות סיוע ובעלי תפקידים, שאחריותם ותפקידם הוא לדאוג כי הזכויות על פי חוק זה יסופקו וימולאו. 
 
זכויות נוספות?
בנוסף לזכויות המיוחדות המפורטות בחוק זכויות נפגעי עבירה, יש לבית המשפט סמכות כללית, מכוח חוק העונשין הכללי, לחייב נאשם אשר הורשע בדין, לשלם לנפגע העבירה פיצוי כספי בגין הנזק או הסבל שנגרם לו. לבסוף, יש לזכור כי בנוסף להליכים הפליליים, ההגנתיים, והמניעתיים – לעולם עומדת לזקנים גם הזכות לתבוע את מי שפגע בהם בתביעה אזרחית לקבל פיצוי כספי – זאת בנוסף לכל עונש או פיצוי שהוטל על הפוגע במסגרת ההליך הפלילי.

הסבר על פרקי החוק