פרק י. צווי הגנה וטיפול מכח חוק למניעת אלימות במשפחה

פרק י. צווי הגנה וטיפול מכח חוק למניעת אלימות במשפחה

 

התפתחות חשובה נוספת הנוגעת לתחום ההתעללות בזקנים התרחשה במשפט הישראלי עם חקיקת חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ''א 1991. גם במקרה זה, אמנם ההתייחסות לא היתה רק לזקנים, אלא לתופעת האלימות במשפחה באופן כולל. יחד עם זאת, שוב, בשל ההיבטים הייחודיים של תופעת ההתעללות בזקנים, חוק זה מכסה חלק משמעותי מהתופעה. יתרה מכך, חוק זה כולל בחובו כלי התערבות משפטיים שהינם שונים באופן משמעותי מהכלים שתיארנו מקודם. לא מדובר יותר על חוק פלילי וענישתי המופעל על ידי רשויות התביעה בלבד. גם לא מדובר בחוק התערבותי המופעל על ידי עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים . מדובר בחוק שבעיקרו אמור להיות מופעל על ידי הזקנים עצמם, החשופים להתעללות במסגרת המשפחה. כלי הפעולה העיקרי הוא כפול: המרכיב הראשון שלו הוא צו הגנה – המונע ומגן מפני המשך ההתעללות; המרכיב השני שלו הוא אפשרות דרישת קבלת טיפול – המאפשר תיקון והתמודדות עם הגורמים והסיבות שהביאו להתעללות.
 
מי הם ''בני המשפחה''? 
בן משפחה כולל שני מעגלים משפטיים: המעגל הראשון, הוא מעגל הדמים המשפחתי, הכולל בן זוג, הורה, בן זוגו של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית. המעגל השני הוא מעגל האחראים למעשה, הכוללים מי שאחראי לצרכי מחייתו, חינוכו, או שלומו של חסר ישע, המתגורר עימו או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו כאמור.
 
מה ניתן לכלול בצו הגנה? 
בית משפט ראשי לתת צו הגנה, האוסר על אדם לעשות את הדברים הבאים, כולם או מקצתם, וכן לקבוע להם תנאים:
(1). להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס; 
(2). להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום; 
(3). לפעול בכל דרך המונעת או מקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס;
 
הטלת התחייבות לקבלת טיפול כחלק מצו ההגנה: 
במסגרת מתן צו ההגנה, בית המשפט רשאי גם לדרוש ערובות לקיום הצו וערובות להתנהגות טובה. במסגרת זו, בית המשפט מוסמך גם לדרוש להורות כי מי שכנגדו הוצא הצו ייתן התחייבות לשם קבלת טיפול מגורם שיקבע בית המשפט. לצורך הטלת ההתחייבות לקבלת טיפול בית המשפט נדרש לקבל קודם כל תסקיר בכתב מאת עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים , וכי המחוייב על פי הצו מתאים לטיפול, מסכים ומבין את תנאיו ואת מהותו של הטיפול, וכי קיימת מסגרת לטיפול בו. לאחר מתן צו ההגנה עם ההתחייבות לקבלת טיפול, בית המשפט צריך גם להורות על מסירת דיווח על התקדמות הטיפול, במועדים ובדרכים שייקבע. הוראות אלה מבטאות את ההכרה בעובדה שבמקרים רבים הפתרון הנכון לסיטואציות של אלימות במשפחה איננו בהכרח ענישה או הרתעה, אלא דווקא טיפול משפחתי. 
 
מי רשאי לבקש צו הגנה? 
מי שרשאי לפנות לבית המשפט לבקש צו הגנה הם: בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים (על פי חוק נוער). 
באילו נסיבות ייתן בית המשפט צו הגנה? 
בית המשפט רשאי לתת צו הגנה אם התקיים אחד המצבים הבאים: 
(1). בסמוך לפני הגשת הבקשה אדם נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; 
(2). התנהגותו של אדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; 
(3). אדם התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו. 
 
איסור נשיאה והחזקה של נשק 
במידה וניתן צו הגנה, הוא יכלול גם איסור על מי שכנגדו הוצא הצו, להחזיק או לשאת בנשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת, ובית המשפט יורה על תפיסת נשקו של המחויב בצו לאלתר.
יחד עם זאת, בנסיבות מסוימות, רשאי בית המשפט להתיר למי שכנגדו הוצא צו הגנה להמשיך ולשאת בנשק אם אין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן המשפחה, ובהתקיימות תנאים חוקיים נוספים. 
 
הפצת הצו ותוקפו: 
תוקפו של צו הגנה לא יעלה על שלושה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. ואולם, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט להאריך את הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה אחת. בית המשפט ימסור הודעה על צו הגנה שנתן לגורמים הבאים: משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל (אם המחוייב בצו נמנה עם כוחות המילואים), רשות ביטחון שעמה נמנה המחויב בצו, ופקיד הרישוי כהגדרתו בחוק כלי היריה. 
 
סדרי דין:
ככלל, בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד בלבד. אם ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד שני הצדיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו. אם יסתבר כי הבקשה שהוגשה היתה קנטרנית, כלומר חסרת בסיס ומשוללת יסוד, רשאי בית המשפט להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות לטובת המדינה ולטובת הצד שנפגע, ופיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה. 
 
מה קורה אם המטריד מפר את הצו? 
הפרת צו מקימה עילה להגשת תלונה במשטרה, ולמשטרה הזכות לעצור את מפר הצו. לעניין זה אין זה רלבנטי עם האדם הנפגע ''ויתר'' או הסכים שהמטריד לא יקיים את הוראות הצו.

הסבר על פרקי החוק