פרק ט. הגנת החוק הפלילי מפני התעללות בזקנים

פרק ט. הגנת החוק הפלילי מפני התעללות בזקנים

 

החוק הפלילי בישראל הכיר מאז ומתמיד בעבירות פליליות שיש בהם משום התעללות בזקנים. עבירות פליליות כגון תקיפה, גרימת חבלה, גרימת מוות, גניבה, וכיו''ב עבירות פליליות רבות וכלליות, שבנוסף להיותן עבירות כלליות, הן יכולות לכסות גם מקרים של התעללות בזקנים. השינוי המהותי בתחום המשפט הפלילי התרחש בחוק הפלילי בישראל בשנת 1989, עת הוסף פרק חדש ושלם לחוק הפלילי הישראלי: פרק הדן בפגיעה בקטינים ובחסרי ישע. הפרק כלל שני חלקים: חלק אחד כלל הוספת חובת דיווח, שתוארה בסעיף 6 לעיל. החלק השני, כלל הוספת של עבירות חדשות וספציפיות לחוק הפלילי הישראלי. מדובר לראשונה בהוספת פרק פלילי הדן באופן ספציפי ומפורש בתופעת ההתעללות בזקנים (כל זאת במסגרת התייחסות רחבה יותר של התעללות בילדים קטינים וחסרי ישע באופן כללי). 
 
מי הוא חסר ישע?
חסר ישע מוגדר כמי שמחמת גילו (הצעיר או המבוגר), מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. זיקנה או גיל מפולג, ככאלה, אינם מהווים עילה להגדרתו של אדם ''חסר ישע''. המבחן החוקי המרכזי הוא מבחן פונקציונלי: חוסר יכולת לדאוג לצרכי חיים, בריאותו או שלומו של האדם. אדם זקן יכול להיות בריא, פיזית או מנטלית, אך בשל מצב של התעללות וניצול, עשוי להיחשב כחסר ישע = חסר כוחות עצמיים להתמודד עם מציאות הניצול וההתעללות בה הוא מצוי. לעומת זאת, אדם יכול להיות זקן, חולה, תלוי בזולת, אבל עדיין לתפקד ולשלוט בחייו ולא להיחשב כחסר ישע.
 
מי הוא ה''אחראי על חסר ישע''?
אחראי על חסר ישע הוא מושג רחב הכולל בחובו מספר מעגלים: 
המעגל הראשון מכסה את מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו – כל זאת מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מחמת מעשה כשר או אסור. לדוגמא, אפוטרופוס הוא מי שעליו האחריות מכוח החלטה שיפוטית לדאוג לצרכי חייו של פסול דין. הדגש במעגל זה הוא על מהות הקשר בין הצדדים.
המעגל השני מכסה את בני המשפחה הבגירים של חסר הישע, הכוללים בין היתר את: ילדיו וצאצאיו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו. בהקשר זה אין כל חשיבות למידת הקשר בפועל. עצם קיומו של קשר דם משפחתי יוצר את האחריות המשפטית. 
המעגל האחרון מכסה אנשים בגירים המתגוררים עם חסר הישע או נמצאים עמו דרך קבע, ובלבד שקיימים בהם יחסי תלות או מרות. מעגל זה מכסה מצבים בהם בפועל אדם ''משתלט'' על חייו של חסר ישע, בין בדרך של מגורים יחדיו, ובין בדרך של המצאות פיזית בחייו של חסר הישע. 
 
מה היא ''התעללות בחסר ישע''? 
התעללות בחסר ישע כוללת בחובה על פי החוק התעללות גופנית, נפשית ומינית. יתרה מכך, ההתעללות הזו יכולה להיעשות במעשה או במחדל. כלומר, גם הזנחה, פסיבית או אקטיבית, נכנסת לגדר ''התעללות בחסר ישע''. 
מעניין שלצד ההכרה המפורשת שהעניק המחוקק הישראלי לתופעת ההתעללות הפיזית, הנפשית, והמינית (במעשה או במחדל) נמנע החוק מלתת הגדרה מדויקת למושג ''התעללות''. בית המשפט העליון שנדרש לסוגיה זו התייחס למספר מימדים ייחודיים של מושג ההתעללות. ראשית, בית המשפט התייחס לסוגיית התווית המוסרית: ''התעללות, והתעללות גופנית בגדרה, מתייחסת למקרים שמחמת אופיים וטיבם - המצפון והרגש אינם מאפשרים להתייחס אליהם כאל מקרי תקיפה בלבד. היותה של ההתעללות התנהגות הטומנת בחובה אכזריות, הטלת אימה או השפלה . . . מקנה לה את התווית הסטיגמטית הבלתי מוסרית, שאינה נלווית בהכרח לכל מעשה עבירה הכרוך בהפעלת כוח.'' (פלונית נ. מ''י, 1998). שנית, בית המשפט התייחס לכך שהתעללות בדרך כלל מאופיינת בסדרה מתמשכת של מעשים, שהצטברותם, לאורך זמן, עשויה להביאם לדרגה של חומרה ואכזריות, להשפלה, לביזוי או להפחדה אף אם כל אחד מן המעשים האלה, כשלעצמו איננו אכזרי. יחד עם זאת בית המשפט גם הכיר בכך שאפילו מעשה חד פעמי יהווה מעשה התעללות מקום שמדובר במעשה הכרוך בהשפלה או בביזוי בולט (מ''י נ. נקאש, 2000). ולבסוף, בית המשפט אף מתייחס למימד התלות והעובדה שהקורבן במקרה של התעללות ''מצוי בעמדת נחיתות או ביחסי תלות''. בהקשר זה מתייחס בית המשפט גם לגיל הכרונולוגי, ומציין כי ככל שגילו של הקורבן ''גבוה ומופלג'' כך יקל על בית המשפט לראות במעשים נגדו כהתעללות.
חשוב לציין כי לצד ההתעללות החוק גם אוסר במפורש על ''תקיפת'' קטינים וחסרי ישע הגורמת ל''חבלה של ממש'', והחוק מציין מפורשות כי ''חבלה'' משמעה גם חבלה גופנית וגם חבלה נפשית.
 
המשמעות והעונש של תקיפה והתעללות בחסר ישע
תקיפה והתעללות בזקנים חסרי ישע (ובחסרי ישע בכלל) היא עבירה פלילית חמורה. העונש המירבי למי שעובר עליה הוא שבע שנות מאסר, ואם המתעלל הינו האחראי על חסר הישע – דינו עד תשע שנות מאסר. החוק בישראל מודע אם כך להיבטים הייחודיים הקשורים ליחסי התלות, וזיקתם לתופעת ההתעללות בזקנים. לפיכך הוא מטיל אחריות גבוהה יותר, ומעניש בצורה חמורה יותר, את אלא שמהווים את האחראים על הזקנים חסרי הישע.

הסבר על פרקי החוק