פרק ב. למה קשה להלחם בתופעה?

פרק ב. למה קשה להלחם בתופעה?

 

היכולת לחקור ולמדוד את היקף תופעת ההתעללות בזקנים היא בעייתית ביותר והסיבות לכך מגוונות. כללית,קיים קושי לחקור תופעות אלימות בחברה, אולם בתחום ההתעללות בזקנים ניתן למנות סיבות נוספות: 
הפגיעה נעשית ברובה בהיחבא ובתחום צנעת הפרט, בדרך כלל על ידי בני משפחה - דבר המקשה על גילוי התופעה. 
הקורבן חש בושה שכן רואה בפגיעה מצד צאצאיו כשלון אישי. אף הפוגע מתבייש במעשיו ולכן, שני הצדדים משתדלים להסתיר זאת מהסביבה ומהרשויות.
סיבה נוספת קשורה לתחושת הפחד אותם חשים הקורבנות. פחד מפני התגברות הפגיעה, מפני אובדן תמיכה, או מפני תוצאות הגילוי והחשיפה – הוצאתם למסגרת מוסדית. 
בעיות בריאות וירידה קוגניטיבית, אף הן מקשות על זיהוי ההתעללות. לעתים הקורבן אינו מודע לכך כי מתעללים בו והוא אינו רואה כל בעיה בטיפול שמקבל וזאת משום שהוא מכיר רק את הטיפול הזה. 
סיבות נוספות קשורות לעיתים להעדר הגדרה ברורה וחד משמעית למושג פגיעה בזקנים, היות הזקנים הפגיעים ''בלתי נראים'' וספונים בביתם, והימנעותם של השכנים ואנשי המקצוע מלדווח על מקרי פגיעה הידועים להם.

הסבר על פרקי החוק