פרק יב. תהליך האשפוז במעון לקשישים סיעודיים או תשושי נפש

פרק יב. תהליך האשפוז במעון לקשישים סיעודיים או תשושי נפש

 

אשפוזו של חולה סיעודי או תשוש נפש מותנה בשלושה תנאים
• החולה אובחן כחולה סיעודי או תשוש נפש, כאשר לדעת צוות של אחות, עובד סוציאלי וגריאטר אזורי/מחוזי החולה זקוק לאשפוז מוסדי מפאת מצבו הרפואי, הסיעודי והסוציאלי. 
• החולה ובני משפחתו חתמו על התחייבות כספית להשתתפותם במימון האשפוז, בשיעור שנקבע על-ידי משרד הבריאות. 
• קיים מקום פנוי בהתאם למכסת מקומות האשפוז שנקבעו בתקציבו של משרד הבריאות לאותה שנה (''קוד'').
 
1) הכרה בקשיש כחולה סיעודי או תשוש נפש ופנייה בבקשה לאשפוז - לשכות הבריאות המחוזיות הן המטפלות בנושא האשפוז של הקשיש הסיעודי או תשוש הנפש. לשכות הבריאות מקבלות פניות בבקשות לסיוע באשפוז מגורמים שונים, כמו קופות החולים, שירותי הרווחה, בתי-חולים או משפחת הקשיש עצמה. כל קשיש הזקוק לאשפוז במוסד לטיפול ממושך, רשאי לפנות, בעצמו או באמצעות בני-משפחתו, ללשכת הבריאות שבאזור מגוריו או לאחד המוסדות המנויים לעיל בבקשה לקבלת סיוע באשפוז מוסדי. בלשכת הבריאות ייקבע האם הקשיש מוגדר כסיעודי או כתשוש נפש. על-מנת לפתוח בהליך הבקשה לאשפוז, על הקשיש (או בן-משפחתו) להעביר ללשכת הבריאות (באופן אישי, בדואר או בפקס) את המסמכים הבאים:
     1) שאלון רפואי-סיעודי עדכני, מהחודש האחרון, על המועמד לאשפוז, מלא בכל פרטיו וחתום על-ידי רופא או אחות, בצירוף בדיקות מעבדה עדכניות, תוצאות צילומים רפואיים וכדומה;
     2) צילום תעודת הזהות של המועמד לאשפוז. 
     3) מכתבי שחרור מאשפוזים בבתי-חולים בשנה האחרונה, אם היו כאלה.
     4) דו''ח סוציאלי לאשפוז חולה כרוני אשר ימולא על-ידי עובד סוציאלי המכיר את החולה ואת משפחתו.
     5) מכתב רפואי ממומחה (גריאטר, פסיכיאטר, נוירולוג), אם המועמד לאשפוז אינו צלול. הבקשה מועברת לדיון בוועדה, אשר תחליט האם המועמד הינו חולה סיעודי או תשוש נפש, וכן תחליט מהו סוג המוסד המתאים לו. הוועדה תשלח את החלטתה למשפחת החולה ולגורמים המפנים בקהילה.
 
2) ה''קוד" והאשפוז הסיעודי - תקציב משרד הבריאות כולל, מדי שנה בשנה, סכום כסף מסוים המיועד לצורך מימון האשפוז הסיעוד.אשפוזו של קשיש תלוי בכך שיהא תקציב פנוי לצורך מימון האשפוז. תקציב זה מכונה ''קוד'' אשר משמעותו - עלות אשפוזו של חולה אחד. למשרד הבריאות כמות מוגבלת של ''קודים'', כלומר מכסת מקומות אשפוז סיעודי כפי שנקבעו בתקציב משרד הבריאות לאותה שנה.
 סדרי קדימויות באשפוז, סדרי הקדימות באשפוז יהיו כדקלמן:
1. תשוש נפש המסכן את עצמו או את סביבתו.
2. חולה ערירי.
3. זוג ערירי כאשר בן/בת הזוג לא מסוגלים להתמודד עם החולה הסיעודי. 
4. מועמד לאשפוז שאין לו בן זוג אך יש לו ילדים (או מסגרת תומכת אחרת) שלא מסוגלים להמשיך בטיפול בו.
5. החולה ממתין לאשפוז למוסד מועדף על פי בקשתו או בקשת משפחתו. 
 
3) מימון האשפוז - הגם ששירותי האשפוז המוסדי הממושך נמצאים באחריות המדינה, הרי שהמימון של האשפוז מוטל בעקרון על האדם ועל בני משפחתו – ורק במידה ואין להם את האמצעים הכלכליים העצמאיים, ישתתף משרד האוצר במימון השהות שלהם במוסד. היחס של השתתפות המדינה והיקף ההשתתפות שתידרש מן המאושפז או ממשפחתו תיקבע בהתאם ליכולתם הכלכלית. השתתפות זו יכולה להגיע עד לתשלום המחיר המלא של האשפוז, בהתאם למצב הכספי. עוד חשוב לציין כי עם תחילת האשפוז נגבים מכל מאושפז (או בני-משפחתו) דמי כניסה.
 
4) מקורות ההכנסה שנלקחים בחשבון בחישוב יכולת הזקן לממן בכוחות עצמו את האשפוז
מקורות המימון של המתאשפז ובני ביתו שנלקחים בחשבון לצורך חישוב יכולתו לממן את אישפוזו הם:
• קיצבת הביטוח הלאומי;
• הכנסות של המתאשפז או בן/בת זוגו או ילדיו;
• נכסים כספיים, כגון: חסכונות, קופות גמל, ניירות ערך, מטבע חוץ וכדומה; • דמי השכרת דירת החולה או רכוש דלא ניידי אחר או העברת זכויותיו בדמי מפתח.
 
5) אופן חישוב השתתפות בני המשפחה והזקן בעלות האשפוז:
• במידה ולחולה בודד (כלומר, חולה ללא בן/בת זוג) יש נכסים כספיים, כמו תוכניות חסכון/גמל או דירה בה התגורר, יוטל המימון על שכמו, ורק משאזלו הכספים (למעט סכום השווה ל-2500 דולר למימון הקמתה של מצבה), ולחולה אין ילדים, ישא משרד הבריאות בעלות האשפוז.
• כאשר לחולה אין לו בן/בת-זוג, ואשר נכסיו שלו עצמו אין בהם כדי לממן את עלות האשפוז, תופנה הדרישה להשתתפות במימון האשפוז לילדיו הבוגרים של החולה, בהתאם לחוק לתיקי דיני המשפחה (מזונות), תשי''ט-1959 . ילדיו של הזקן ישתתפו במימון האשפוז לפי יכולתם הכלכלית, בהתאם לשיעורי החיוב שנקבעו בקובץ הנחיות הביצוע. עוד נקבע בנוהל משרד הבריאות כי ''במקרים חריגים, לפי שיקול דעת הצוות המטפל, באישור מיוחד של רופא נפתי/מחוזי, אפשרי אשפוז חולה שטרם נגמר לגביו ההליך לקביעת גובה מימון האשפוז. בנים/בנות המסרבים לשתף פעולה בקביעת גובה השתתפותם במימון האשפוז והאשפוז של החולה הכרחי יש לבצע את האשפוז ולנקוט בהליכים מתאימים כנגד הסרבנים''.
• כאשר לחולה אין בן/בת זוג ואין לו ילדים, והכנסותיו השוטפות אינן מגיעות לעלות האשפוז, משרד הבריאות יכסה את יתרת עלות האשפוז.
 
6) זכות ערר
במשרד הבריאות פועלת ועדת ערר ארצית המוסמכת לדון בבקשות להנחות ולהקלות בשיעור ההשתתפות העצמית במימון האשפוז הסיעודי. הפנייה לוועדת הערר תתבצע באמצעות העובד הסוציאלי שבלשכת הבריאות בה הוגשה הבקשה לאשפוז או באמצעות העובד הסוציאלי של בית-החולים או המרכז הגריאטרי בו מאושפז החולה. 

הסבר על פרקי החוק