פרק ז. הסכם קבלה – החוזה הנכרת בין הדייר לבין המעון

פרק ז. הסכם קבלה – החוזה הנכרת בין הדייר לבין המעון

 

תנאי לקבלתו של דייר למעון הוא כי נחתם בינו או בין אפוטרופוסו, ומי שמתחייב לשאת בתשלום אחזקתו במעון, לבין מנהל המעון,הסכם בדבר תנאי קבלתו למעון. אם המדינה היא שהתחייבה לשאת בתשלום אחזקת הזקן במעון, ייחתם הסכם נוסף בין המדינה לבין המעון. מטרתה של הוראה זו היא לוודא כי מגוריו של הדייר במעון מעוגנים ומוסדרים בהסכם בכתב, אשר יהא ידוע וברור לשני הצדדים, ויחייב את שניהם באותה מידה. 
חתימה על חוזה המפרט מהן זכויותיו וחובותיו של הדייר במעון, אינה דבר שניתן לוותר עליו, אלא מדובר בחובה הקיימת מכוח התקנות. חשיבותו של ההסכם בין הדייר לבין המעון בכך שלמרות קיומם של חוקים, תקנות, חוזרי מנכ''ל והנחיות פנימיות המסדירים את תנאי המגורים במעון, החוזה שבין הדייר לבין המעון מסדיר את תוכן היחסים שבין הצדדים, הזכויות,החובות, התשלומים הנדרשים. מידע זה הינו קריטי עבור הדייר. לכן, ישנה חשיבות ראשונה במעלה לבחון ולבדוק היטב את תוכנו של הסכם הקבלה למעון מראש ובאופן יסודי. לצורך כך רצוי מאוד לבקש עותק של החוזה לפני שחותמים עליו, ולבחון את הוראותיו בעיון, כולל הנספחים של החוזה וכולל ''האותיות הקטנות'' שבו. מעון שמסרב לתת העתק של החוזה לפני החתימה עליו או מתחמק מכך – אינו ראוי לאמון, וצריך להיפסל מראש. 
 
הפרטים החייבים להופיע בהסכם: 
1) פירוט סוג השירותים שיינתנו לזקן במעון, ובמיוחד: שירותי תזונה ודיאטות מיוחדות, שירותי בריאות, טיפול אישי לתפקוד יום-יומי ותקין, שירותי דת, שירותים סוציאליים, שירותי ניקיון ואחזקה, שירותי כביסה, שירותי תעסוקה ובילוי, שירותי חימום ואוורור בחדרים ובמבנה. כלומר, חשוב כי ההסכם יפרט בדיוק ובאופן ברור מהו סל השירותים לו זכאי כל דייר במעון. לצד כל שירות חייב המעון לפרט אם הוא כלול בתשלום שמשולם למעון, ואם השירות אינו כלול בתשלום - יפורט גובה התשלום שייגבה עבור אותו שירות. המטרה היא למנוע מצב בו דייר יחתום על ההסכם מבלי לדעת מהי העלות הכספית האמיתית של המגורים במעון. 
2) האם קיימת אפשרות לעשות בחדר המגורים שימוש במקרר, בפלטה חשמלית, בקומקום חשמלי, בתנור חימום ובמיחם.
3) פירוט הרהיטים, הציוד ודברי הערך אשר הדייר רשאי להביא עימו למעון. כן יצוין שם הגוף או האדם אליו יעברו החפצים האמורים לאחר פטירתו של הדייר, כמובן לפי רצון הדייר.
4) יוגדר חדר המגורים שיקבל הדייר וזכויותיו למקרה של החלפת חדר או העברה ממחלקה למחלקה, לרבות העברה מחדר עקב עזיבת בן הזוג של הזקן. חשוב כי החוזה יגדיר במדויק את יחידת הדיור ויפרט ככל הניתן כיצד היא נראית ומה היא כוללת. האופן האידיאלי לקיום דרישה זו הוא באמצעות נספח לחוזה אשר בו יימצא תשריט של יחידת הדיור, תוך פירוט הגודל שלה, תכולתה, מצבה וכדומה.
5) התשלומים שאותם מתחייב הדייר לשלם בעד שהותו במעון ותנאיהם, ובין השאר:
· אם התשלום הוא חד-פעמי או חודשי או אחר;
· גובה התשלום (חשוב לבדוק אם גובה התשלום כולל מע''מ); 
· תאריך התשלום (באיזה יום בחודש יש לשלם למעון);
· האדם או הגוף, זולת הזקן, המשתתפים בתשלום;
· שיטת עדכון התשלומים (השיטה צריכה להיות נייטרלית וברורה, ולא נתונה לשיקול הדעת החד-צדדי והבלתי צפוי של צד זה או אחר. יש לבחון היטב לא רק את גובה התשלום כיום, אלא את אופן הצמדת המחיר, ואת העלות הצפויה מתוך מבט לעתיד); 
· תנאי החזרת כספים לזקן או למשפחתו במקרה שהזקן יעזוב את המעון בתוך תקופת הניסיון.
גם כאן, המטרה היא לוודא כי כל הפרטים הכספיים ידועים וברורים לדייר, וכי הוא מקבל את ההחלטה לעבור לגור במעון כשהוא מודע לעלות הכספית של המעבר. המטרה היא למנוע ''הפתעות'' כספיות; כל הוצאה או דרישה כספית צריכה להיות ברורה ומוגדרת מראש.
6) סדר היום במעון וההגבלות, אם קיימות, בכל הנוגע לשימוש הדייר בחדרו או בשטחי המעון האחרים;
7) היקף אחריות המעון במקרה של נזק לדייר או לרכושו; בהקשר זה חשוב לברר מהם ההסדרים הביטוחיים שהמוסד קשור בהם, ואת מידת הכיסוי הביטוחי במקרים כמו גניבה או אובדן רכוש פרטי, במקרה של רשלנות רפואית או מקצועית, וכן במקרה של תאונה או פציעה.
8) נסיבות עזיבה, העברה למעון אחר או הוצאה של דייר מהמעון כתוצאה מרצון אחד הצדדים להסכם, או בניגוד לו, או כתוצאה מסגירת המעון, או עקב הידרדרות במצב בריאותו של הדייר, והחזר התשלומים שיקבל הדייר כתוצאה מכך; במקרה של עזיבה זמנית של הדייר את המעון – משך תקופת שמירת מקומו במעון וגובה התשלום החודשי לתקופה האמורה. פירוט נושאים אלו חשוב במיוחד, שכן מקרים של עזיבה, אשפוז, סגירת המעון וכדומה - עלולים להוות פתח לאי-הסכמות ולמחלוקות בין הדייר לבין המעון. בכלל, הנושא של החלפת חדרים, העברה ממחלקה למחלקה, או המעבר למחלקה סיעודית ו/או לתשושים ו/או לתשושי נפש – הוא נושא קריטי. יש להיות ריאליים בהקשר זה, ולהניח כי קיים סיכוי רב לכך שהדייר בבוא היום יזדקק לעבור ממסגרת הדיור העצמאית למחלקה אחרת או למחלקה סיעודית. למעבר כזה ישנן משמעויות כלכליות ואישיות רציניות. לכן חשוב כי הדברים יהיו ברורים ומובנים. יש לשים לב במיוחד לאופן שבו מתקבלת ההחלטה על העברת הדייר ממסגרת אחת לאחרת: מי מוסמך לקבל את ההחלטה, איזה מעמד יש לדייר הזקן בהקשר זה, מה הם התנאים לקבלת ההחלטה, האם יש זכות ערר על ההחלטה, מה המשמעות הכספית הנובעת מכך וכדומה.
 
עוד חשוב לבחון את כל הסיטואציות האפשריות מבחינת סיום החוזה בין הדייר למעון: סיום החוזה מטעם המוסד לעומת סיום החוזה מטעם הדייר; סיום החוזה במצב של סגירת המוסד או הצורך לצאת מהמוסד עקב התדרדרות במצב הבריאותי. יש לבחון את ההסדרים גם ביחס למצבים של עזיבה זמנית של המוסד (למשל, לצורך אשפוז זמני), את העלות הכלכלית שממשיכים לגבות בתקופה זו, ואת הזכות כי החדר ''יישמר'' גם בתקופות של היעדרות זמנית.
החוזה גם צריך לכלול בחובו הסדרים של בטחונות כספיים: הן מצד המוסד, אשר בדרך כלל דורש כי לחוזה יחתמו גם בני משפחה נוספים כערבים לחוזה (עניין שהפך לנוהג בישראל, אף כי לדעתינו הצדקתו ומוסריותו מוטלת בספק); והן מצד הדייר, אשר שוב לגיטימי לבדוק איזה בטוחות כלכליות מציב המוסד מפני התמוטטותו הכלכלית או אי היכולת שלו לעמוד בהתחיבויותיו.
9) להסכם יצורף כתב ויתור על סודיות כלפי רופא, עליו יחתום הדייר. המטרה היא לאפשר לרופא המעון לטפל בדייר כל אימת שהדבר יידרש ולעקוב אחר מצבו הרפואי, מבלי שיהיה צורך להחתימו בכל פעם מחדש על כתב ויתור על סודיות. ואולם, יש לשים לב לכך שכתב הויתור על הסודיות הרפואית הינו גורף וכוללני, דבר העלול לפגוע בדייר.
* תקופת ניסיון התקנות קובעות כי משהתקבל זקן למעון, שלושת החודשים הראשונים לשהייתו במעון יהוו תקופת ניסיון. ועדת הקבלה רשאית להאריך את תקופת הניסיון בשלושה חודשים נוספים. הודעה על החלטה בדבר הישארות הזקן במעון או עזיבתו אותו לאחר תקופת הניסיון, תינתן בידי צד למשנהו שבועיים לפחות לפני תום תקופת הניסיון הכוללת.
עוד נקבע כי במקרה שבו בתום תקופת הניסיון החליטו הדייר או הוועדה כי אין ברצונם להמשיך את השהות במעון, יחזיר מנהל המעון לזקן או למי ששילם בעדו את כל הכספים שקיבל בעד החזקת הזקן במעון, למעט דמי אחזקה חודשיים בעבר תקופה שבה שהה הדייר במעון.
העברת זקן מן המעון או ממחלקה אחת לאחרת התקנות קובעות כי הוצאת דייר מן המעון או העברתו ממחלקה למחלקה במעון, לאחר תום תקופת הניסיון, תיעשה אך ורק בהסכמתו של הדייר או בהסכמת אפוטרופוסו, וזאת על-מנת למנוע מצב בו תתקבל החלטה גורלית לגבי הדייר בניגוד לרצונו, דבר העלול לפגוע קשות בחירותו ובכבודו כאדם. החופש להחליט האם להישאר במעון נתון בידיו של הדייר, ולפיכך מיועדת תקופת הניסיון על-מנת שיוכל לגבש החלטה בעניין לאחר שחווה מעט את אורח החיים במעון. אולם, התקנות מוסיפות וקובעות כי על-מנת להימנע ממצב בו תתקבל החלטה כאמור לגבי אדם שאינו צלול בדעתו, טרם קבלת הסכמתו של הזקן תינתן חוות דעתם הכתובה של רופא המעון, אחות המעון והעובד הסוציאלי של המעון, בדבר יכולתו של הזקן להביע את דעתו. אם אין ביכולתו של הזקן להביע את דעתו – לא תתקבל כל החלטה בנוגע לזקן טרם מינוי אפוטרופוס עליו.
אולם, גם אם הדייר או אפוטרופוסו התנגדו להעברה, רשאית ועדת הקבלה להחליט כי הדייר יוצא מן המעון או יועבר ממחלקה למחלקה בו. אם קיבלה הוועדה החלטה כזו, עליה להעביר הודעה על החלטה זו בכתב לדייר או לאפוטרופוסו. הדייר רשאי לערור על ההחלטה בתוך 30 ימים מיום קבלתה. ועדת הערר תמונה על-ידי שר העבודה והרווחה, וחבריה יהיו: משפטן בעל ניסיון של חמש שנים, מפקח, רופא, מנהל מעון, ונציג דיירי המעון. ועדת הערר תישמע את הזקן ואת אפוטרופוסו, אם יש לו, ואת המנהל, וכן כל אדם אחר שאת דעתו תיראה לנכון לשמוע. החלטתה של ועדת הערר תינתן בתוך 14 ימים מיום שהוגש הערר, ותהא בעלת תוקף מחייב.
 
דייר שהגיש ערר יישאר במעון עד תום הדיון בעניינו בוועדת הערר, פרט למקרה שבו קבע רופא המעון כי יש סכנה בריאותית לדייר אם לא יועבר מן המעון. אולם, בהקשר זה יש לשים לב לעובדה שהתקנות אינן מתייחסות להעברתו של דייר מחדרו, ולכן ניתן להעביר דייר מחדרו אף ללא הסכמתו ומבלי שניתנת לו זכות להתנגד להחלטה זו בדרך כלשהי. 

הסבר על פרקי החוק