פרק ד. חובותיו של מנהל המעון

פרק ד. חובותיו של מנהל המעון

 

אחד הסעיפים הראשונים בתקנות קובע מהן חובותיו הבסיסיות של כל מנהל מעון כלפי דייריו. מנהל המעון חייב לדאוג במסירות
1) לצרכים הגופניים והנפשיים של כל אחד מן הזקנים השוהים במעון ולהבטיח את שלומם ואת רווחתם; 
2) לקיום ולטיפוח קשרי הזקנים במעון עם בני משפחותיהם.
על מנהל המעון להעניק את התנאים האמורים לכל דייר באופן אישי, שכן רווחתו ושלומו של כל דייר מוטלת על כתפיו. עליו להתבונן על כל דייר כעל אדם נפרד, בעל צרכים ורצונות, אשר מחובתו להעניק לו את המיטב בכל תחומי החיים עליהם הוא מופקד.
 
חובתו של מנהל המעון לדאוג להבטחת זכויות הדייר 
התקנות אינן מסתפקות בקביעה כללית ועקרונית זו אשר לתפקידו של מנהל המעון, אלא מפרטות גם מהן הזכויות הבסיסיות שעליו להבטיח לדייריו. עוד נקבע כי מנהל המעון חייב לפרסם הודעה במקום מרכזי במעון בדבר זכויות הזקנים במעון, וכן להעביר העתק מהודעה זו לכל דייר לפני כניסתו למעון. ואלו הן הזכויות הבסיסיות המוענקות לכל דייר במעון, ושאת דבר קיומן מחויב מנהל המעון לפרסם: 
1) כל זקן יוכל להזמין ולהתקין מכשיר טלפון בחדרו; 
2) כל זקן יקבל את דברי הדואר המגיעים אליו, סגורים; 
3) תישמר, ככל האפשר, פרטיותם של הזקנים, לרבות בחדרי מגוריהם;
4) יתחשבו ברצונו של הזקן בכל הנוגע לטיפול בו, ויוענק יחס של כבוד לזקן מצדו ומצד צוות המעון; 
5) לכל זקן תהיה כניסה ויציאה חופשית מן המעון ואליו, פרט למקרים שבהם קיימת סכנה בריאותית חמורה לזקן; 
6) לזקן תהיה זכות לקבלת מבקרים, ובלבד שלא תיגרם הפרעה ופגיעה בזקנים אחרים. כפי שניתן לראות, מטרתן של זכויות אלו לשמור על פרטיותו של הדייר ולאפשר לו לנהל את חייו באין מפריע תוך שמירה על עצמאות מקסימאלית. עם זאת, התקנות אינן מסתפקות בחיובו של מנהל המעון לשמור על רווחתם של הדיירים, אלא מאפשרות לדיירים עצמם לעשות כן. 

הסבר על פרקי החוק