פרק ג. הפנייה למעון ומימון המגורים במעון

פרק ג. הפנייה למעון ומימון המגורים במעון

 

ישנן שתי אפשרויות להסדיר את המגורים במעון לעצמאיים ולתשושים: האחת, באמצעות פנייה ישירה ועצמאית למעון על-ידי הזקן או בני משפחתו; השנייה, באמצעות השמה במעון המתבצעת על-ידי המחלקה לשירותים חברתיים שבמקום מגוריו של הזקן. הכללים המפורטים להלן נקבעו בהוראה 4.8 לתקנון העבודה הסוציאלית (תע''ס) אשר מפורסם באתר משרד הרווחה. ושהתקין מנכ''ל משרד והרווחה. 
 
פנייה עצמאית למעון 
הפנייה למעון יכולה להיעשות על-ידי הזקן או משפחתו באופן עצמאי. כפי שכבר צוין, מימון השהות במעונות לעצמאיים ותשושים נעשה באופן פרטי ועצמאי, על-ידי הזקן ו/או בני-משפחתו. ואולם, זקן שנכנס באופן פרטי למעון שיש לו התקשרות עם משרד העבודה והרווחה ומצבו הכלכלי או מצבם הכלכלי של בני משפחתו הורע ואין המשפחה יכולה לעמוד בתשלומים הנדרשים, רשאי לפנות למחלקה לשירותים חברתיים בבקשה לעזרה במימון המשך מגוריו במעון לאחר לפחות שנה ממועד היכנסו באופן פרטי. המחלקה לשירותים חברתיים תשקול את בקשתו של הזקן להשתתפות במימון המגורים על-פי מדדים של מצב רפואי-תפקודי, מצב משפחתי-חברתי, תנאים סביבתיים למחייה, גיל הזקן ומצבו הכלכלי (כמפורט להלן), וכן לפי התשלומים ששילם באופן פרטי (לרבות תשלום חד-פעמי) במשך השהות. המחלקה לשירותים חברתיים תקבל החלטה על השתתפות בתשלום עבור הזקן במעון זה או באחר, בהתאמה למגבלות התקציב ולסדרי העדיפויות. 
 
השמה במעון באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים 
האפשרות השנייה היא השמת הזקן במעון באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים הפועלת במקום מגוריו של הזקן. השמה זו תיעשה אך ורק בהסכמתו של הזקן, ולמעון שיש לו התקשרות עם משרד העבודה והרווחה. המחלקה לשירותים חברתיים תחליט על הפניית הזקן למעון לפי מדדים לקביעת נזקקות לסידור במעון. על-פי מדדים אלו, תינתן עדיפות לזקן אשר מצבו הבריאותי, התפקודי והנפשי ירוד, הוא תלוי בעזרת אחרים בפעולות היום-יום, מתקשה בניידות וזקוק להשגחה ולפיקוח רפואי. כן ייבחן מצבו המשפחתי-חברתי של הזקן, האם יש לו בני-משפחה אשר מסייעים לו והאם הוא מבודד חברתית מסביבתו. עוד תיבחן השאלה האם הזקן גר בתנאי דיור שאינם מתאימים למצבו התפקודי, כגון מגורים בקומה גבוהה בלי מעלית, האם קיימים שירותים תומכים בקהילה (מרכז יום, שירותי ביטוח סיעוד) והאם שירותים אלו מספקים מענה הולם לצורכי הזקן. כן ייבחן גילו של הזקן. עדיפות תינתן לזקן שמצבו הכלכלי ומצבם הכלכלי של בני משפחתו אינם מאפשרים לו פנייה לסידור פרטי.
 
התאמת המעון לזקן - 
אם החליטה המחלקה לשירותים חברתיים כי הזקן זקוק לסידור במעון, יוצעו לזקן לפחות 3 מעונות מהמעונות הפועלים ברישיון בר-תוקף, לפי מדדים אלו: 
1. המעון קרוב למקום מגוריו של הזקן או למקום מגורי משפחתו הקרובה;
2. המבנה החברתי של אוכלוסיית המעון, מבחינת מוצא ומעמד חברתי-תרבותי, מתאים לקליטת הזקן;
3. מבנה המעון והשירותים הניתנים בו מתאימים למצבו התפקודי-רפואי של הזקן;
4. אם יוחלט לסדר בבית-אבות שני בני-זוג ברמות תפקוד שונות, האחד תשוש והאחר סיעודי, יש להפנותם למעון משולב שבו גם מחלקה סיעודית (על-מנת שלא יופנו שני הזקנים לשני מעונות שונים). אם הם רוצים ואם העניין אפשרי, יש לאפשר להם להתגורר בחדר משותף.
 
ההשתתפות הכספית של הזקן במימון המגורים במעון 
ככלל, עלות מימון השהות במעון לעצמאיים ותשושים חלה על האדם ועל משפחתו. יחד עם זאת, בכפוף למבחני נזקקות וליכולות הזקן ובני משפחתו, משרד הרווחה משתתף בעלות מימון השהות של הזקן במעון. אלו הם הכללים לפיהם תחושב השתתפותם הכספית של הזקן ו/או של בני משפחתו, במקרה בו המחלקה לשירותים חברתיים החליטה על השמת הזקן במעון: 
 
* תשלום חד-פעמי בכניסה לבתי אבות - תשלום חד-פעמי נגבה בכניסה לבית האבות מזקנים עצמאיים ותשושים שמופנים אליו בידי המחלקה לשירותים חברתיים. גובה התשלום ייקבע לפי המקורות הכספיים של הזקן: קצבת הביטוח הלאומי, הכנסות מעבודה, מפנסיה, ממקום עבודה ומגמלאות, חסכונות והכנסות מנכס (בניין, דירה, מגרש, קרקע חקלאית). הוראות תע''ס מפרטות מהו התחשיב לפיו ייקבע גובה התשלום החד-פעמי שישלם הזקן, ומהו שיעור ההשתתפות של ילדי הזקן ובני/בנות זוגם בתשלום זה.
 
* דמי כיס - לכל זקן שסודר בבית-אבות יישאר סכום לדמי כיס. סכום כסף זה מיועד לצרכיו האישיים של הזקן ולקניית שירותים ומצרכים נוספים בהתאם לרצונו. המעון רשאי לגבות עד 35% מדמי הכיס עבור שירותים שונים, כמו תספורת, עיתונים, שימוש במזנון, השתתפות סמלית בפעולות חברה ותרבות הנערכות על-ידי המעון מחוץ לכותלי המעון, קניית ביגוד אישי (לבנים, גרביים), תרופות ועוד. אך אם הזקן הוציא מכיסו את מלוא 35% מדמי הכיס עבור הדברים הרשומים לעיל, ישלם המעון עבור התרופות.
 
* מימון הוצאות ההחזקה השוטפות במעון – בנוסף לתשלום החד-פעמי אותו יש לשלם עם כניסת הזקן למעון, על הזקן ומשפחתו להשתתף גם בהוצאות ההחזקה השוטפות. הוראות תע''ס מסדירות זאת באופן הבא:
1. זקן יחיד הנכנס לבית-אבות - זקן בודד ישתתף בהחזקתו בסכום הכנסותיו, למעט דמי כיס וסכום המספיק לתשלום דמי ביטוח הבריאות שיישארו בידיו, כדלקמן: זקן המקבל קצבת זקנה + השלמת הכנסה – 20% מגובה הקצבה ליחיד; זקן המקבל קצבת זקנה בלא השלמת הכנסה – 35% מגובה הקצבה ליחיד. כן נקבעו כללים להשתתפות כספית של זקן אשר לו בני משפחה התלויים בו.
2. זוג זקנים הנכנס לבית-אבות - בני-הזוג הזקנים ישתתפו בהחזקתם בסכום הכנסותיהם, למעט דמי הכיס וסכום לתשלום דמי ביטוח הבריאות, כמפורט להלן: זוג המקבל קצבת זקנה + השלמת הכנסה – 25% מגובה הקצבה לזוג; זוג המקבל קצבת זקנה בלא השלמת הכנסה – 45% מגובה הקצבה לזוג.
* מימוש נכס שבבעלות הזקן - בתהליך הסידור במחלקה לשירותים חברתיים תתבקש המשפחה להציג דו''ח של שמאי על הערכת הנכס שבידי הזקן. אם לזקן דירה יחידה, רשאי הוא או ילדיו לבחור: האם למכור את הדירה ולממן את מלוא התעריף מתחילת הסידור, או האם לממן את ההשתתפות בסידור מהשכרת הנכס לפי הערכת שמאי, אך לא יאוחר מתחילת החודש הרביעי לכניסתו למעון. אם לזקן עוד נכס, יחויב הוא למכור את הנכס הנוסף ולממן את החזקתו. בכל מקרה יש לרשום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת או לדאוג לרישום משכון, כבטוחה לתשלום ההשתתפות על-פי התחשיב.
 
* השתתפות הילדים בהחזקת הוריהם במעון - כאשר כל מקורותיו הכלכליים של הזקן אינם מספיקים להוצאת החזקתו במעון, תפנה המחלקה לשירותים חברתיים לכל ילדיו בדרישה לסייע בדמי ההחזקה, בכפוף לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי''ט-1959 . הוראות תע''ס קובעות כיצד יחושב הסכום בו יחויבו ילדיו של הזקן לצורך החזקת הוריהם במעון. ההשתתפות תיעשה עד לסך עלות המגורים בבית-האבות.

הסבר על פרקי החוק