פרק ב. מעונות לעצמאיים ולתשושים בפיקוח משרד הרווחה

פרק ב. מעונות לעצמאיים ולתשושים בפיקוח משרד הרווחה

 

הפעלתם של המעונות לזקנים עצמאיים ותשושים מוסדרת במשפט הישראלי בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ''ה-1965 . ראשית חשוב לציין כי חוק זה הינו ''חוק מסגרת'', כלומר הוא מסדיר את נושא המעונות באופן בסיסי ביותר, בקווים כלליים ומבלי לפרט מהן הדרישות הספציפיות בהן צריך המעון לעמוד. את ההסדרים המפורטים יותר נמצא בתקנות שהותקנו מכוח החוק על-ידי שר העבודה והרווחה. בפרק זה נעמוד בעיקר על התקנות העוסקות בתנאי המגורים והטיפול שיוענקו לדיירים.
חוק הפיקוח על מעונות כשמו כן הוא: מטרתו לקבוע מסגרת כללית ועקרונית לפיקוח על פעולתם של המעונות בישראל. המעונות, עליהם חל החוק, מוגדרים בו כך: ''מעון'' - ''מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהיה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני, או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם...''. בחוק הפיקוח על מעונות שתי קביעות מרכזיות חשובות.
ראשית, קובע החוק כי ניהול מעון שבו יותר משני דיירים (הקרויים בחוק ''חוסים'') מחייב קבלת רישיון משר הרווחה. הרישיון יינתן רק אם המעון ממלא אחר התנאים הקבועים בתקנות. מכל מקום, ניתן להתנות את מתן הרישיון בתנאים שונים. במידה והנהלת המעון אינה מקיימת את תנאי הרישיון או את התנאים הקבועים בתקנות, יידרש מנהל המעון לדאוג למילוי אותם תנאים תוך תקופה קצובה מראש. במידה והמנהל לא מילא אחר תנאים אלו תוך אותה תקופה, רשאי השר לבטל את הרישיון ואף לסגור את המעון, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת דייריו של המעון. כמו כן, רשאי השר להורות על סגירתו של מעון הפועל ללא רישיון. 
שנית, החוק יוצר מנגנון פיקוח אשר תפקידו לוודא כי הנהלת המעון ממלאת אחר התנאים החוקיים ודואגת לכל מחסורם של הדיירים. לפיכך מוסמך שר העבודה והרווחה למנות מפקחים הרשאים להיכנס לכל מעון שחובת רישיון חלה על ניהולו; אלו הם המפקחים על המעונות. תפקידם לאכוף את החקיקה ואת התקנות הנוגעים למעונות ולבדוק האם הדברים מתנהלים כשורה וכחוק. הפרת הוראותיו של חוק הפיקוח על מעונות מהווה עבירה פלילית אשר העונש בגינה הוא שישה חודשי מאסר. הוא הדין במקרה של הפרת התקנות שהותקנו מכוח החוק או הפרעה למפקח במילוי תפקידו.
 
ב. המסגרת החוקית לקביעת תנאי המגורים וטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים במעונות לזקנים: 
תנאי המגורים והטיפול בזקנים עצמאיים ותשושים נקבעו בתקנות. התקנו מגדירות את הסטנדרטים שבהם על כל המעונות לזקנים עצמאיים ותשושים בישראל לעמוד, מבחינת תנאי המגורים והטיפול בדייריהם. בתקנות אלו נקבע הרף התחתון של אופן ניהול המעון; הן קובעות מהם ''תנאי המינימום'' שבהם על כל מעון לעמוד בכדי למלא אחר מצוות המחוקק.

הסבר על פרקי החוק