פרק ג. תמיכה חוקית ומשפטית בבני משפחה המטפלים בקרוביהם הזקנים

פרק ג. תמיכה חוקית ומשפטית בבני משפחה המטפלים בקרוביהם הזקנים

המשפט הישראלי ער לצורך של בני-משפחה בטיפול בקרוביהם הזקנים, ומכיר בצורך זה. לפיכך, ניתן למצוא בו שתי הוראות חוק המתייחסות במישרין לסוגיית התמיכה התעסוקתית בבני משפחה המטפלים באופן לא פורמלי בקרוביהם הזקנים: הראשונה מצויה בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ''ג-1963; והשניה הינה חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), תשנ''ג-1993.

 


1. התפטרות לצורך טיפול בהורה זקן 


האם אפשר להתפטר בכדי לטפל בהורה קשיש זקן?

חוק פיצויי פיטורים, תשכ''ג-1963 מטפל בסוגיית סיום יחסי עובד מעביד בקונטקסט של פיטורים והתפטרות. החוק ככזה לא חוקק באופן ספציפי לטפל בסוגיית התמיכה בבני משפחה המטפלים באופן לא פורמלי בזקנים. יחד עם זאת, במסגרת הסעיפים המטפלים במצבים בהם יש לראות את התפטרותו מרצון של עובד כפיטורים המזכים פיצויים כדין, החוק התייחס גם לסיטואציה הרלבנטית לענייננו.סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי כאשר עובד מתפטר בשל מצב בריאותו שלו או של בן-משפחתו, ''ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות'' – אזי רואים את ההתפטרות כאילו היו פיטורים, ולפיכך, העובד יהיה זכאי למלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטר מעובדתו. 

זכות זו לקבל פיצויי פיטורים גם כאשר העובד הוא זה שמתפטר בשל מצב בריאותו הופכת להיות לרבנטית לטיפול בהורים זקנים, לאור העובדה שהתקנות קובעות כי ''בן-משפחה'' לעניין החוק הוא כולל לא רק את בן-זוגו של העובד אלא גם את ההורה של העובד; סבו, או הורה של בן זוג הגר עימו ועיקר כלכלתו עליו.

דהיינו, כאשר סיבת ההתפטרות של אדם ממקום עבודתו היא מצב בריאותו של ''בן משפחתו'', מאפשר החוק לראות התפטרות זו כפיטורים. עובד הנאלץ להתפטר בכדי לטפל בבני זוגו, בהוריו, סבו או הורי בני-זוגו זכאי לקבל פיצויי פיטורין וכן את כל מכלול הזכויות בהם זכאי עובד שפוטר ממקום עבודתו. כעיקרון, הזכאות לפיצויי פיטורין קמה אם העובד עבד במקום העבודה שנה ומעלה. שיעור פיצויי הפיטורין הוא חודש שכר בעבור כל שנת עבודה.

באיזו מידה המצב הבריאותי של בן המשפחה צריך להוות גורם מכריע בקבלת ההחלטה להתפטר? 

בפסיקה נקבע כי אין די בכך שבמצב הבריאות של העובד (ולענייננו - של בן משפחתו) יהיה רק אחד מהגורמים הסיבתיים להתפטרותו, אלא יש צורך כי בפועל הוא יהיה הגורם אשר הביא להתפטרות והיווה המניע או אחד מהמניעים הממשיים לכך. במילים אחרות, יש צורך בקיום קשר סיבתי ממשי בין ההתפטרות ובין מצבו הבריאותי של בן המשפחה בטרם מתקבלת ההחלטה להתפטר. 

באיזו מידה הכרחי שההתפטרות תבוא לשם טיפול אישי וישיר בבן המשפחה דווקא?

בית הדין לעבודה קבע כי אין צורך שההתפטרות תהא לצורך טיפול אישי דווקא. כך לדוגמא, גם מקרים בהם בן או בת משפחה התפטרו לשם טיפול במשק הבית של בן המשפחה החולה, לשם העתקת מקום המגורים עקב מיקום הטיפול הרפואי לו זכו בני המשפחה, או אפילו לשם טיפול בעניינים אחרים שאינם קשורים במישרין לטיפול או דאגה בבן המשפחה – בכולם בית הדין החשיב את ההתפטרות כפיטורים המזכים את העובד בפיצויי פיטורים. 

בתי הדין פסקו גם שכאשר ניתן לשנות את תנאי העבודה כך שיתאימו לצורכי העובד באופן שיוכל להמשיך לעבוד למרות מצבו הבריאותי או תוך התאמת אופי העבודה לצורכי הטיפול בבן המשפחה הטיפול בהורה החולה - הרי שאין הצדקה להתפטרות העובד. במקרים כאלו מחויב העובד לקבל על עצמו את המשך העבודה בשינויים הסבירים. על אותו משקל נפסק כי ''נסיבות העניין'' המוזכרות בסעיף משמעותן כי על העובד להודיע למעביד את סיבת ההתפטרות כדי לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה משופרים או לנסות ולמצוא פתרון באמצעות הגמשת תנאי העבודה או שינוי סביבת העבודה כך שלא תהא עילה להתפטרות. 

 

2. שימוש בחופשת מחלה כדי לטפל בהורה זקן 


חוק דמי מחלה, תשנ''ג-1993 נחקק מתוך מטרה מוצהרת להתמודד במישרין עם סוגיית הזדקנות החברה הישראלית ועם תופעת הטיפול הלא פורמלי בהם. החוק מאפשר לעובד לקחת ימי חופש בתשלום לצורך טיפול בהוריהם הזקנים. חוק זה מהווה אבן דרך בהפגנת המודעות של המחוקק הישראלי לצורך בהסדרים חקיקתיים בתחום התמיכה התעסוקתית. מעבר לממד הסמלי, החוק מקל במידת מה על העובדים המצויים בקונפליקט בין המחויבות לעבודתם לבין המחויבות לטיפול בהוריהם.

מה מקנה החוק? 

החוק מקנה לעובד זכות להיעדר עד שישה ימים בשנה, על חשבון מכסת ימי המחלה הצבורה שלו, לשם טיפול בהורה החולה שלו או של בן זוגו; זאת בתנאי שלהורה מלאו 65 שנה, בן הזוג עובד, ובן הזוג או אח של העובד אינו נעדר באותה עת מכוח זכאותו לפי חוק זה. 

הורה חולה לעניין זה הוא מי שחלה והפך להיות תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום, כך שלא כל מחלה של ההורה מצדיקה היעדרות של ילדו לשם טיפול בו. החוק מתייחס למחלת הורה שגרמה להיותו ''תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום'' כהגדרתן בפרק ביטוח הסיעוד בחוק הביטוח הלאומי.

מצב שבו ההורה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת, אך הוא מאושפז במוסד סיעודי, אינו מזכה בהיעדרות בתשלום לפי חוק זה.

למעשה, החוק מעניק זכות לעובדים שלהם הורים התלויים לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות היום יום להקדיש שישה ימים בשנה לצורך טיפול בהם מבלי שיהיו תלויים בחסדי המעביד לשם כך ומבלי שתגרם להם פגיעה של ממש בשכר החודשי זולת ניכוי ימי הטיפול מכלל ימי המחלה הצבורים.עובד המבקש לעשות שימוש בזכאות מכוח החוק מחויב למסור הצהרה חתומה בידו לפי הטופס שבתוספת לתקנות וכן אישור מאת הרופא המטפל בהוריו בדבר היותם תלויים לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום יום. 

 

3. זיכוי ממס בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד 


כללי: כפי שציינו, מימון המגורים של אדם זקן במוסד לטיפול ממושך מוטל על כתפי הזקן או על כתפיהם של בני משפחתו, בעוד שהסיוע מן המדינה (משרד הבריאות או משרד העבודה והרווחה) ניתן לפי מבחני הכנסה בלבד. כך נוצר מצב שבו משפחות רבות הן המממנות – היחידות או העיקריות - של שהות ההורה במוסד. מאחר ומדובר בסכומי כסף לא מבוטלים, מאפשר המחוקק לעובד המחזיק קרוב משפחה במוסד לקבל זיכוי ממס הכנסה, בהתקיים התנאים שבחוק.

תוכן הזכאות: סעיף 44 לפקודת מס הכנסה קובע כי בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד תושב ישראל שהוא או בן זוגו שילם בשנת המס בעד החזקתו של הורה שהינו מרותק למיטה בתמידות - יותר לו זיכוי ממס של 35% מאותו חלק מהסכומים ששילם העולה על %12.5 מהכנסתו החייבת. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר מס הכנסה.

הסבר על פרקי החוק