פרק ב. זכויות סבים וסבתות כלפי נכדיהם

פרק ב. זכויות סבים וסבתות כלפי נכדיהם

כללי 
לקשר המשפחתי בין סבים וסבתות ובין נכדיהם ישנה חשיבות עצומה. במקרים רבים מהווים הסבים והסבתות חלק בלתי-נפרד מחייו של הילד, עוד מן הרגע שבו הוא נולד, ותוך כדי כך מתפתח ביניהם קשר אמיץ ומיוחד. קשר זה תורם, מבחינה נפשית ורגשית, הן לילד והן לסב ולסבתא. נוכחותם של הסב והסבתא בחיי הילד משמשת חלק חשוב בעיצוב עולמו של הילד: הקשר תורם לתחושת השייכות והסולידאריות המשפחתית, הביטחון והיציבות, ומשמש כמסגרת תומכת ומעודדת. מחקרים הראו שילדים שיש להם קשרים בריאים עם סבא וסבתא נמצאו סובלניים יותר בגישתם לאנשים מבוגרים, בריאים יותר מבחינה נפשית, ובעלי סיכוי קטן יותר להיחשף לתופעות של התמכרות לסמים או ניסיונות התאבדות בגיל ההתבגרות. ההתערבות המשפטית בקשר ליחסי סב וסבתא עם נכדיהם, מתמקדת בשני תחומים עיקריים: 
הזכות לשמש הורה - כלומר, זכויותיהם של הסב והסבתא לגדל את נכדיהם כהורים במקרה שההורים הטבעיים, כלומר בנם או ביתם של הסב והסבתא, אינם יכולים לתפקד עוד כהורים; 
הזכות לבקר ולשמור על קשר עם הנכדים - זכויות הביקור ורציפות הקשר בין הסב והסבתא ובין הנכדים, במקרה שההורים או אחד מהם חדלו להיות בעלי זכות החזקה והגידול של הנכדים, או כאשר ההורים אינם מעוניינים לאפשר קשר בין הסב והסבתא ובין הנכדים. 

 

1 . זכותם של סבים וסבתות לשמש הורים לנכדיהם ולגדלם

 

בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעה, בעיקר בחברה האמריקאית, לפיה סבים וסבתות לוקחים על עצמם את גידול נכדיהם. הסבים והסבתות עושים זאת בעיקר כאשר ההורים אינם מסוגלים למלא את תפקידם, בשל מוות או בשל מצב כלכלי-חברתי קשה (סמים, אלימות ועוני). כך נוצר מצב בו משמשים הסבים והסבתות כהורים לנכדיהם הלכה למעשה, אך ללא כל הסדרה פורמלית. ואולם, ישנה חשיבות עצומה להסדרתם של יחסים אלו מבחינה פורמלית, על-מנת להעניק לסב ולסבתא סמכות משפטית ברורה ומפורשת לקבל החלטות לגבי חיי נכדיהם בנושאי בריאות, חינוך וכלכלה. הסדרה זו של הנושא בחוק תאפשר גם קיום פיקוח ובקרה מטעם המדינה באופן שימנע ניצול לרעה של אינטרס הילד ופגיעה בזכויותיו. תופעה זו של סבים וסבתות המגדלים את נכדיהם כהורים קיימת גם בישראל. במשפט הישראלי קיימות שתי דרכים משפטיות להסדרת מעמדם של הסב והסבתא כ''הורי'' הנכדים: 

1) אימוץ מכוח חוק אימוץ ילדים, תשמ''א-1981 
משמעותו המשפטית של האימוץ היא ניתוק הקשר הקיים בין הקטין לבין הוריו הביולוגיים, ויצירת קשר משפטי מחייב בין ההורים המאמצים לבין הקטין. הליך האימוץ, בענייננו, גורם לכך שזכויותיהם של ההורים הביולוגיים נשללות מהם, ואילו לסב ולסבתא מוענקות כל הזכויות שיש להורים. בשל מורכבותו ומשמעותו הכבדה, תהליך האימוץ הוא מורכב יחסית ומערב רשויות רווחה וגורמים טיפוליים שונים.
חשוב להדגיש כי חוק אימוץ ילדים, תשמ''א-1981, מאפשר לבצע הליך אימוץ אפשרי רק בשני מקרים: הראשון - כאשר ההורים הביולוגיים של הקטין הסכימו כי הקטין יאומץ; השני - במקרים של ''חוסר מסוגלות הורית'' - כלומר, כאשר הורי הקטין אינם מסוגלים למלא את תפקידם ולדאוג לילדם, או כאשר הפקירו אותו. חוק אימוץ ילדים מתייחס לסב ולסבתא, מפורשות, רק בסעיף 11. סעיף זה קובע כי במקרה של מות הורי הנכד יאפשר בית-המשפט לסב ולסבתא להביע את דעתם ביחס לאימוץ נכדם. 
2) התמנות כאפוטרופוסים מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ''ב-1962 
מינוי אפוטרופוס הוא הליך משפטי גמיש ומגוון הרבה יותר מאשר הליך האימוץ, מאחר והאפוטרופסות אינה מנתקת את יחסי הנכד עם הוריו הטבעיים. מעמדם המשפטי של הורי הילד אינו משתנה, בעוד שהסב והסבתא משמשים כאפוטרופוסים לנכד, בנוסף ובאופן משלים להורות של הוריו.
בית-המשפט מוסמך למנות אפוטרופוס לנכד במגוון רחב מאוד של אירועים, למשל במקרה בו הוריו נפטרו או כאשר קיים קושי בתפקוד ההורים אשר מביא את בית-המשפט למסקנה כי טובת הקטין דורשת מינוי אפוטרופוס נוסף לצד ההורים הטבעיים. 
עוד חשוב לציין כי בית-המשפט רשאי לקבוע שהאפוטרופסות תהיה מוגבלת לתחום מסוים בחיי הנכד, כגון אפוטרופסות לעניין רכושו בלבד, או לפרק זמן מוגבל. בית-המשפט מוסמך גם לפקח על אופן ביצוע האפוטרופסות ולשנות אותה ואת תנאיה עם שינוי הצרכים של הילד ושינוי היכולות של האפוטרופוסים. 

מעמד הסב והסבתא בהליכי אימוץ ובהליכי אפוטרופסות
החוק הישראלי אינו מקנה לסב ולסבתא כל יתרון או מעמד כאשר הוא בא לדון בשאלה מי יאמץ את הילד או מי ישמש כאפוטרופוס לילד.
באשר לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, זה קובע כי בהחלטה על מינוי אפוטרופוס על בית-המשפט למנות את ''מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי''. באשר לחוק אימוץ ילדים, נקבע בו כי החלטות לגבי האימוץ תתקבלנה לפי ''טובת הילד''. כלומר, השיקול היחיד המחייב את רשויות הרווחה ואת בתי המשפט הוא שיקול טובת הילד, כלומר – איזה סידור יהיה הטוב ביותר עבור הילד, איזה סידור יסייע לו באופן המיטבי להתפתחותו ולאושרו. לסב ולסבתא אין כל מעמד מיוחד כאשר בית-המשפט בא להכריע בשאלת האימוץ או האפוטרופסות. העקרון המרכזי בתחום זה הוא ''טובת הילד'' וזכויותיהם של הסבים והסבתות כפוף לעקרון זה. 
בתי-המשפט מעניקים משקל רב לחשיבות שבגידול הילד בידי הוריו הביולוגיים ומשפחתו הגרעינית. גידולו של הילד בידי הסב והסבתא נחשב, כעיקרון, כעדיפות שנייה לתא המשפחתי המקורי. מכל מקום, בית-המשפט בוחן כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו ולפי התנאים המשפחתיים והסביבתיים הרלוונטיים. כך, למשל, קבע בית-המשפט לגבי טובתו של הקטין בע''א 783/81 פלונים נ' פלמוני, פ''ד לט(2) 1: 
'' אין ספק, שהסב והסבתא אוהבים את נכדם אהבה רבה ומשפיעים עליו רוב טוב, אך הם אינם הוריו, ומבחינת טובתו של קטין, הגדל בחברה כשלנו אשר בנויה על-פי תפישותיה החברתיות על קיומו של התא המשפחתי הבסיסי שהוא האב והאם וילדיהם, טובה השהות של הקטין בבית ההורים – לגבי ילד ששהותו רצויה שם ומבוקשת שם בתום-לב – מן השהות בכל מקום אחר.'' בעניין אחר, ע''א 212/85 פלוני נ' פלונים, פ''ד לט(4) 309, דובר בילדה שלאחר פטירת אימה התגוררה בבית סבה וסבתה, אך אביה רצה לקחתה עימו לחיות בחו''ל. וכך קבע בית-המשפט: ''תמימי דעים אנו עם בית משפט קמא כי הקטינה מצא קן חם בבית סבה וסבתה, האוהבים את נכדתם ומרעיפים עליה רוב טובה. שותפים אנו אף לחשש כי על אף אהבתו העזה של האב לביתו, ורצונו הכן למלא אחר כל מחסורה, יפגעו התנאים בהם תימצא הקטינה בהיותה בחזקתו באיכות חייה. אולם כבר הקדמנו ואמרנו כי המבחן הצר של טובת הקטינה, אותו הציב בית-המשפט קמא לנגד עיניו אינו ישים במקרה כזה. השאלה שיש להציב היא האם קיימת ''סיבה מיוחדת'' ויוצאת דופן לטובת הקטינה שתצדיק את שבירת מסגרתו של תא המשפחה ושלילת זכותו של האב להחזיק בביתו עד הגיעה לגיל 14. על פי מבחנים שהצבנו ובנסיבות שהוכחו, אין מנוס בידינו מלהשיב על שאלה זו בשלילה.'' 
במקרה זה קבע בית-המשפט כי כדי לשמור על הקשר בין הקטינה לבין סבה וסבתה, תגור היא אומנם עם אביה, אך תבלה בחופשות הקיץ והאביב של כל שנה עד הגיעה לבגרות בבית הסב והסבתא. 
 


2 . זכויות הסב והסבתא לבקר את נכדיהם


במשך שנים רבות, באופן היסטורי, לא ניתנה לסב ולסבתא כל זכות משפטית-חוקית לבקר את נכדיהם. זכות הביקור היתה תלויה ברצונם של הורי הנכד, בשל היותם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדם. והרי זכותם של ההורים לגדל את ילדיהם כראות עיניהם היא זכות יסוד בסיסית. בארצות-הברית מדובר אף בזכות חוקתית. לכן קשה היה להגיע להכרה בזכותם של הסבים והסבתות, שכן זו מכרסמת, מעצם טבעה, בזכותם של ההורים ומחלישה מכוחה. אולם, בשנים האחרונות חלה בארצות-הברית התפתחות משמעותית בתחום זה. כל חמישים המדינות בארצות הברית חוקקו חוקים שבאים להסדיר זכויות הביקור של סבים וסבתות, ולעיתים גם של צדדים נוספים שאינם ההורים, אצל הילדים. בדרך כלל זכות הביקור מוקנית במקרים שבהם הורי הנכד מתגרשים או נפרדים, או שאחד ההורים נפטר. היישום של חוקים אלה והדיון בהם בערכאות משפטיות, נעשה בדרך כלל על רקע של סכסוך בין הסבים והסבתות, המבקשים לבקר את הנכדים ולהתראות עימם לבין ההורים, המתנגדים מסיבה זו או אחרת לזכויות הביקור המבוקשות. 
זכות הביקור של הסב והסבתא במשפט הישראלי הסעיף המפורש היחידי הנוגע בנושא זה בישראל הוא סעיף 28א לחוק הכשרות והאפוטרופוסות, תשכ''ב- 1962. סעיף זה קובע כי ''מת אחד ההורים של קטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבין הקטין''. למעשה, זהו הסעיף היחיד במשפט הישראלי אשר מסדיר את זכויות הסבים והסבתות ביחס לנכדיהם. זכויות אלו מעוגנות רק במקרים בהם בנם או בתם נפטרו, וברצונם להסדיר את נושא המגע בינם לבין נכדיהם. בכל מקרה אחר- אין לסבים וסבתות כל מעמד בחוק בנוגע לקטינים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מעניק להורים סמכות מוחלטת בכל ההחלטות הנוגעות לילדיהם הקטינים, כל עוד טובת הילד אינה מחייבת אחרת.
פסיקה מייצגת העוסקת בזכות הביקור של סבים וסבתות את נכדיהם
''א. בפסק-הדין בעניין בש''א (ירושלים) 51429/01, תמ''ש (ירושלים) 14051/00 ג.ש. נ' ח.ש., בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נדונה תביעה שהגישו הסבים נגד כלתם. הסבים תבעו כי יינתנו להם זכויות ביקור אצל נכדיהם. האב והאם ניהלו משפט גירושין, ולכן נמצאו הנכדים במשמורת זמנית אצל האם. בית-המשפט דחה את תביעתם של הסב והסבתא, שכן קבע כי סעיף 72 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ואף סעיף 28א אינם מקנים לסב ולסבתא סמכות ליזום הליכים לגבי ביקור נכדם. בסעיף 72 מדובר בעניין תלוי ועומד בפני בית המשפט ולא בפתיחת הליך נפרד ועצמאי. זו הפרשנות הנכונה של המונח ''בכל ענין לפי חוק זה''. בנוסף לכך, הסמכות הניתנת על פי סעיף 28 א' מוגבלת להורה שכול, ולו רצה המחוקק להעניק אפשרות לפנות לבית המשפט לסבים של ילדים ששני הוריהם עוד בחיים, היה עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. מסקנתו של בית-המשפט היתה כי שההורים הביולוגיים, כל עוד אפוטרופסותם לא הוגבלה, הם ורק הם הקובעים מה יעשה בילדיהם, כולל ביקור אצל סבים; ואם אינם מגיעים להסכמה, בית המשפט יכריע ביניהם. תביעתם של הסבים נדחתה על הסף, שכן בית-המשפט קבע כי הסבים אינם נכנסים לגדר האנשים הזכאים על-פי הדין הישראלי ליזום הליך בעניין קשר עם הנכדים. בית-המשפט ציין כי ''החלטה זו משמרת את העצמאות והבלעדיות של ההורים הביולוגיים, שאפוטרופסותם לא הוגבלה ולא נשללה, להכריע בעניינים הקשורים לילדיהם, ובמקרה של אי הסכמה, הבאת הדברים בפני בית המשפט על פי סעיף 25 לחוק הכשרות.'' 
ב. פסק-דין נוסף הוא תמ''ש (תל-אביב) 1290/03 פלוני נ' פלונית, בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב. ''במקרה זה דובר בתביעתו של אב, אשר דינו נגזר, וצפויה לו שהות בת מספר שנים בכלא, להתראות עם בנו הקטין אשר מלאה לו שנה. לתביעה הוסף סעד נוסף, כי בית-המשפט יקבע מפגשים רצופים וקבועים בין הקטין לסבתו וסבו מצד האב. בית-המשפט ציין כי בקשתם של הסב והסבתא לא בוססה על הוראת חוק כלשהיא. יחד עם זאת, ציין כי על-פי סעיף 8 לאמנה בדבר זכויות הילד, אמנה - אשר גם ישראל חתומה עליה, במסגרת שמירת זכויותיו של קטין כלולה גם הזכות לשמירת קשרים משפחתיים המוכרים על-פי דין.'' 
בית-המשפט קבע כי ''עצמאותם של ההורים לגבי ילדיהם, אינה ניתנת לתקיפה, אלא כפי שמורה החוק בתנאים ובנסיבות המפורטים בו). סעיף 5 לאמנה קובע כי ''המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים, או מקום שניתן ליישום, של בני המשפחה המורחבת של הקהילה, כנהוג על פי המסורת המקומית.'' אולם, בית-המשפט קבע כי לסעיפים אלו אין משמעות בענייננו, מאחר ובדין הישראלי לא קיימת לסב ולסבתא זכות מפורשת לגבי נכדיהם אשר יכולה לסייע להם במקרה זה.לכן נדחתה תביעת הסב והסבתא (בעוד תביעתו של האב התקבלה).
* יש להדגיש כי מדובר בפסיקה של בית משפט לענייני משפחה, אשר אינה מהווה תקדים מחייב. 

זכויות סבים וסבתות שעלו לארץ עם נכדיהם ללא הוריהם הביולוגיים 
לקוח מתוך מסמך ממרכז מחקר ומידע, אתר הכנסת.
בגלי העלייה מאז שנות התשעים הגיעו לישראל ילדים רבים ללא הוריהם, חלקם במסגרת תוכניות מוסדיות (כגון – נעל''ה באמצעות משרד החינוך וחלו''מ באמצעות הסוכנות היהודית) וחלקם מתגוררים בקהילה במסגרות שונות, כמו למשל ילדים הגדלים אצל הסב או הסבתא ואין להם הורים בארץ או אין להם הורים בכלל או שננטשו. משפחות אלו ניצבות למול קשיים חוקיים וביורוקרטיים המעכבים סיוע וזכאויות, למשל: האפוטרופסות מחו''ל אינה תקפה בארץ, בין היתר בשל החשש מזיופים. הליך הסדרת האפוטרופסות בארץ ממושך ולוקח בין חצי שנה לשנה וחצי; העדר אפוטרופסות של סבים וסבתות על נכדיהם מונע קבלת קצבת ילדים ולעיתים אף משפיע על היקף הסיוע הניתן במסגרת גמלת הבטחת הכנסה; כמו כן, הגדרת ''משפחות חד-הוריות'' בחוק משפחות חד-הוריות, תשנ''ב-1992, אינה כוללת אפוטרופסות ולכן אף במקרים בהם ישנה אפוטרופסות על הילד משפחות אלו אינן מוכרות כמשפחות כחד-הוריות ואינן מקבלות את הזכאויות הנגזרות מכך בתוקף חוק זה. אולם, יש לציין כי במקרים מסוימים זוכות משפחות אלו להכרה כ''משפחות חד-הוריות'' ומקבלות סיוע בהתאם. 
להלן עיקרי הסיוע הניתן לאותן משפחות:
משרד הקליטה 
- במידה והילד מוכר כזכאי עליה מתוקף חוק השבות, משרד הקליטה רושם אותו בתעודת העולה של הסב/סבתא ומעניק להם סיוע מוגדל בהתאם, כפי שניתן למשפחה חד-הורית. במקרים בהם הילד אינו זכאי מכוח חוק השבות לעלות לארץ - הוציאו במשרד הקליטה הוראת שעה לעניין ''זכאות ילדי עולים נלווים'' לפיה ילד עד גיל 18 (לא כולל גיל 18) שעלה עם הורה/ים (כולל סב/סבתא) שקיבלו מעמד עולה, יקבל ממשרד הפנים מעמד של ''תושב קבע'' או מעמד של ''תושב ארעי'' ותוענק למשפחתו זכאות לסל קליטה בהתאם. דהיינו, סב/סבתא שקיבלו סל קליטה כיחיד, יקבלו סל קליטה כמשפחה חד-הורית.
משרד השיכון - הסיוע הניתן למשפחות עולים חד-הורית בדיור גבוה במיוחד לעומת יתר קבוצות הזכאים.
סיוע בשכר דירה - במידה והנכד רשום בתעודת העולה של סבו/סבתו, משרד השיכון יכיר בהם אוטומטית כ''משפחת עולים''. אולם, לצורך קבלת הכרה כ''משפחה חד-הורית'' הזכאית לסיוע נרחב יותר, עליהם לפנות לועדת החריגים שבמשרד. 
סיוע במשכנתאות לרכישת דירה - אף לעניין סיוע ברכישת דירה ישנה הכרה בסב/סבתא שעלו לארץ עם נכדיהם כ''משפחת עולים'', ובכדי לקבל סיוע מוגדל כ''משפחה חד-הורית'', עליהם לפנות לועדת חריגים.
דיור ציבורי - סב/סבתא שעלו לארץ עם נכדיהם אינם מקבלים זכאות לדיור ציבורי מבלי שתהיה להם אפוטרופסות על הילד. 
משרד הרווחה - משרד הרווחה, באמצעות לשכות הרווחה המקומיות ופקידי הסעד, אמון לתת סיוע לסב/סבתא שעלו עם נכדיהם ומבקשים לקבל עליו אפוטרופסות (כאמור, אפוטרופסות מחו''ל אינה תקפה בארץ). סיוע המשרד ניתן הן במישור הייעוץ המשפטי וליווי תיקים אלו והן באמצעות פקידי הסעד האחראים על בדיקת מבקשי האפוטרופסות והגשת ההמלצות בעניינם לערכאות המשפטיות. 
קצבת זקנה, קצבת שאירים והבטחת הכנסה - סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ''ה-1995, מגדיר ''ילד'' כ''ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח''. לצורך קבלת הקצבאות האמורות לעיל וקבלת סיוע בגין הנכד, אין צורך, לפי חוק, בקיום אפוטרופסות אלא בעמידה בתנאי ''שכל פרנסתו עליו''.
קצבאות ילדים, קצבת ילד נטוש - סעיף 2 (א) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ''ב – 1982 קובעות כי ''ילד נטוש'' זכאי לגמלה מאת המוסד לביטוח לאומי. ''ילד נטוש'' מוגדר כ''ילד שהוריו נטשו אותו בישראל ובלבד שאחד מהוריו הוא תושב ישראל, או הוא ילד שהורהו שהוא תושב ישראל נטש אותו בישראל, והורהו השני נפטר, אינו מתגורר עמו ונבצר ממנו דרך קבע מלמלא חובותיו כלפי הילד, או הוא נעדר, כל עוד אין אוצר המדינה או רשות מקומית נושאים בהחזקתו''. כלומר, בכדי שילד יהיה זכאי לקבלת קצבת ילד נטוש על אחד מהוריו להיות תושב ישראל וכן שאחזקתו אינה על המדינה. באם הילדים אינם נופלים בהגדרת ''ילד נטוש'', יכולה משפחתם לקבל סיוע מוגדל במסגרת הבטחת הכנסה. אולם, יש לתת את הדעת כי הקצבה הניתנת בתוקף הגדרתם כ''ילד נטוש'' הינה גבוהה יותר מהסיוע המוגדל הניתן למשפחה במסגרת הבטחת הכנסה (פער של כ – 500 ש''ח).

הסבר על פרקי החוק