פרק א. זכותם של זקנים לקבל מזונות מילדיהם

פרק א. זכותם של זקנים לקבל מזונות מילדיהם

מזונות בין בני-המשפחה המורחבת
חובתו הבסיסית של אדם היא לספק מזונות לבן-זוגו ולילדיו הקטינים, לפי דינו האישי. בנוסף לכך קובע החוק כי אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו. ואלו הם בני המשפחה אשר כלפיהם חייב אדם במזונות: 
(1) הוריו והורי בן-זוגו; החובה חלה גם כלפי הוריו של בן-הזוג. 
(2) ילדיו הבגירים ובני-זוגם; חשוב לשים לב כי אספקת מזונות לילדיו הבגירים של אדם תגיע רק לאחר שסיפק מזונות לילדיו הקטינים. מעניין לציין כי אדם חייב לא רק במזונות ילדיו הבגירים, אלא גם במזונות בני-הזוג של ילדיו. (כלומר, במזונות חתניו וכלותיו). 
(3) נכדיו;
(4) הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו; כלומר, אדם חייב במזונות סבו וסבתו וכן במזונות סבו וסבתו של בן-זוגו;
(5) אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו. 

מתי קיימת חובה לזון את ההורים הזקנים? ''מזונות בני המשפחה'' (בשונה ממזונות בן-הזוג או מזונות הילדים הקטינים). בשונה מחובת תשלום מזונות בן-הזוג ומזונות הילדים הקטינים, אשר קיימות בכל מקרה וללא כל תנאי, חובת תשלום מזונות בני המשפחה חלה רק במידה והתקיימו התנאים הקבועים לכך בחוק. כעת נבחן מהם התנאים אותם דורש החוק על-מנת שניתן יהיה לחייב אדם במזונות בני משפחתו. על-פי החוק, אדם חייב לספק מזונות להוריו הזקנים רק במידה שנתקיימו שלושה תנאים אלה:
(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו; כלומר, אדם יחויב בתשלום מזונות להוריו הזקנים רק אם הוא מסוגל לעמוד בכך מבחינה כלכלית לאחר שסיפק את הצרכים שלו עצמו, של בן-זוגו, של ילדיו הקטינים ושל הילדים הקטינים של בן-זוגו; כלומר, אם נשארה לו מספיק הכנסה המאפשרת זאת. 
(2) אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר; על-פי דרישה הוגנת זו, נדרש כי ההורה הזקן התובע את המזונות לא יהיה מסוגל לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או מכל מקור אחר, אף-על-פי שהתאמץ לעשות כן. המטרה היא לעודד כל אדם לפרנס ולכלכל עצמו במו ידיו, מבלי להיעזר באחרים, ורק אם אין הדבר עולה בידו למרות מאמציו - רשאי הוא לפנות לבן-משפחתו לתשלום מזונות לפי החוק. המחוקק היה מודע לכך שתשלום המזונות מהווה נטל כלכלי על כתפיו של בן המשפחה, ולכן רצה לוודא כי חובת תשלום המזונות תוטל על אדם רק במקרים בהם אין מנוס מכך. 
(3) אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות מבן-זוגו או מהוריו או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע, כאמור, בחוק. תנאי זה קובע כי ''סולם הקרובים'' (כלומר, הסדר בו הם מנויים בחוק) הינו גם סולם של דרך מימוש הזכות. קרוב משפחה המופיע מאוחר בסעיף חייב רק לאחר שמבקש המזונות פנה אל הקודם לו, והלה לא סיפק את המזונות. כך, למשל, סבא התובע דמי המזונות מנכדו העשיר צריך להוכיח כי אין ביכולתו לקבל מזונות מילדיו. לשם כך עליו להגיש תביעותיו קודם כנגד בנו וביתו, ורק אחר כך רשאי לתבוע את נכדו. 

מתי סבים וסבתות חייבים בתשלום מזונות לנכדיהם 
על פי אותם עקרונות שתוארו לעיל, החוק מאפשר לחייב סבים וסבתות לשאת במזונות נכדיהם. אולם, חובה זו תחול על הסב והסבתא רק בהתקיים התנאים המנויים לעיל, כלומר: נדרש כי הסב והסבתא יהיו מסוגלים לספק את המזונות לאחר סיפוק הצרכים שלהם עצמם; כי למרות מאמציו, לא יכול הנכד לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר; וכי הנכד אינו יכול לקבל מזונות מבן-זוגו או מהוריו או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע, כאמור, בחוק. 
כאשר מדובר בנכד קטין, סביר להניח כי התנאי השני יתקיים כמעט תמיד, כלומר סביר להניח שלא יוכל לספק את צרכיו בעצמו. במקרה כזה חובתם של הסב והסבתא תיקבע לפי שני התנאים האחרים: האם ביכולתם לכלכל את עצמם, וכן – האם הוריו של הנכד מסוגלים לספק לו את המזונות? אם ההורים מסוגלים לעשות כן, לא יחויבו הסב והסבתא בתשלום מזונות לנכדם.
כך, למשל, בפסק-הדין בע''א 427/58 לוי נ' לוי, פ''ד כא(2) 499, הוריהם של הקטינים לא היו מסוגלים לפרנסם. האם והילדים קיבלו תמיכה מן המדינה, אך לא היה בה כדי לספק את צורכיהם המינימליים. לפיכך, הגיש שר הסעד תביעה נגד הסב למזונות חודשיים עבור הקטינים - קרי, נכדיו. בית-המשפט חייב את הסב בתשלום מזונות, כנדרש בחוק, ובהתחשב במצבו הכלכלי. דוגמא נוספת מצויה בפסק-הדין בתמ''ש (תל-אביב-יפו) 94545/98 פ.ד. (קטין) נ' פרץ דוד ופרץ מרי. בעניין זה דן בית-המשפט בחובת תשלום מזונות זמניים לקטין במסגרת תביעה למזונות שהגיש הקטין כנגד סבו וסבתו, הורי אביו. הורי הקטין היו נשואים, אך נישואיהם עלו על שרטון. האם הגישה בשמה ובשם הקטין תביעת מזונות כנגד אביו של הקטין, ואכן נפסקו לקטין מזונות זמניים בסך של 2,600 ש''ח לחודש. האב לא שילם את המזונות כסדרם וברח מן הארץ. בית-המשפט קבע כי בנסיבות אלו, כאשר האב נעדר מהארץ ולקטין אין יכולת לגבות ממנו את מזונותיו, רשאי הקטין לתבוע את הסבים וניתן לחייב את סביו של הקטין לשלם את מזונותיו. 

חיוב ילדים לשאת בעלות אחזקת הוריהם במוסדות 
אחת ההשלכות המעשיות החשובות של החוק בתחום דיני המזונות, הוא הזכות לחייב ילדים בוגרים לשאת בעלות אחזקת הוריהם במסגרות מוסדיות. כלומר, מכוח סעיף חוק זה ניתן לחייב את ילדיו של אדם לשלם עבור מגוריו במוסד לטיפול ממושך (בית-אבות, מוסד סיעודי וכדומה). מגורים אלו במוסד לטיפול ממושך נחשבים כחלק מזכותו של ההורה למזונות ומוסדרים באופן מפורש בכללים שקבעו משרד העבודה והרווחה ומשרד הבריאות לגבי השתתפות ילדיו של הזקן במימון מגוריו במעון או במוסד.
ואלו הם הנהלים בנושא זה: 
1. לגבי מעונות לזקנים עצמאיים ולתשושים: תקנות תע''ס שהתקין משרד הרווחה קובעות כי כאשר כל מקורותיו הכלכליים של הזקן אינם מספיקים להוצאת החזקתו במעון, תפנה המחלקה לשירותים חברתיים לכל ילדיו בדרישה לסייע בדמי ההחזקה, בכפוף לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי''ט-1959. הוראות תע''ס קובעות כיצד יחושב הסכום בו יחויבו ילדיו של הזקן לצורך החזקת הוריהם במעון. ההשתתפות תיעשה עד לסך עלות המגורים בבית-האבות.
2. לגבי מעונות לזקנים סיעודיים ותשושי נפש: חוזר מנכ''ל משרד הבריאות קובע כי כאשר לחולה אין לו בן/בת-זוג, ואשר נכסיו שלו עצמו אין בהם כדי לממן את עלות האשפוז, תופנה הדרישה להשתתפות במימון האשפוז לילדיו הבוגרים של החולה, בהתאם לחוק לתיקי דיני המשפחה (מזונות), תשי''ט-1959. ילדיו של הזקן ישתתפו במימון האשפוז לפי יכולתם הכלכלית, בהתאם לשיעורי החיוב שנקבעו בקובץ הנחיות הביצוע. עוד נקבע בנוהל משרד הבריאות כי ''במקרים חריגים, לפי שיקול דעת הצוות המטפל, באישור מיוחד של רופא נפתי/מחוזי, אפשרי אשפוז חולה שטרם נגמר לגביו ההליך לקביעת גובה מימון האשפוז. בנים/בנות המסרבים לשתף פעולה בקביעת גובה השתתפותם במימון האשפוז והאשפוז של החולה הכרחי יש לבצע את האשפוז ולנקוט בהליכים מתאימים כנגד הסרבנים''.

האם גופים אחרים יכולים לתבוע את זכות המזונות של זקנים מילדיהם הבגירים? כעיקרון, הזכות לתבוע מזונות היא זכות אישית הנתונה לבן-המשפחה, ובענייננו - לאדם הזקן. לכן, אין לגופים שלישיים זכות אוטומטית לתבוע בן משפחה בגין החובות של אביו או של אימו הזקנים. למשל, כאשר מצטברים לאב חובות בחנות המכולת השכונתית – בעל החנות אינו רשאי לתבוע את הבן. חוסר אפשרות זה יוצר קושי, בעיקר בהקשר של מעונות וגופי רווחה המספקים שירותים לקשישים אשר בדיעבד מסתבר כי אין הם יכולים לשלם בעבורם. למצב זה שני פתרונות אפשריים. 
גופים המעניקים טיפול סוציאלי מכוח חוק שירותי הסעד - חוק שירותי הסעד, תשי''ח- 1958 מעניק טיפול סוציאלי וסעד לכל מי שמוגדר כנזקק.במסגרת חוק זה מעניקות רשויות הסעד בישראל שירותים שונים לנזקקים. לאחר שניתנו אותם שירותים רשאיות רשויות הסעד לבוא בדרישה לקרובי המשפחה של הנזקק שישלמו עבורם. כלומר, החוק מאפשר לאותם גופים לתבוע את בני-המשפחה של הזקן הנזקק, גם ללא הסכמתו.
גופים פרטיים שאינם כלולים בחוק שירותי הסעד - כך, למשל, בית-אבות אשר לדייר המתגורר בו אין יכולת לשלם עבור המגורים. גוף פרטי כזה אינו רשאי לתבוע מזונות מבני-משפחתו של הזקן לפי חוק שירותי הסעד. בשל כך, גופים אלה ''מייצרים'' פתרונות חוקיים חלופיים:
1)ניתן להחתים את הזקן על התחייבות המאפשרת לאותו גוף (למשל, לבית-האבות) זכות לתבוע בשמו את ילדיו (התחייבות זו נקראת בשפה משפטית ''המחאת זכות'').
2)ניתן להחתים את ילדיו של הזקן כיצד נוסף לחוזה (כלומר, החוזה ייערך בין הזקן וילדיו לבין בית-האבות). 
3)ניתן להחתים את ילדיו של הזקן כערבים לאותו חוזה. 
(ג) היקף המזונות ואופן סיפוקם החוק קובע כי היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו על-ידי בית המשפט. בית-המשפט יקבע את גובה דמי המזונות בשים לב לנסיבות, לפי צרכיו של הזכאי למזונות ולפי יכולתו של החייב במזונות. כל זאת במידה ואין הסכם בין הצדדים. בתי-המשפט המוסמכים לדון בתביעה של בן-משפחה למזונות הם בתי-המשפט לענייני משפחה. כפי שמציין החוק, בית-המשפט יקבע מהו שיעור המזונות בהם חייב אדם בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה: בית-המשפט יבחן מהם צרכיו של הזכאי ומהי יכולתו הכלכלית של החייב.
(ד) חייבים אחדים במידה וישנם שניים או יותר בני אותה קירבה אשר חייבים במזונות לזכאי, רשאי בית המשפט לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד. כלומר, כאשר למשל, לאם ישנם שלושה בנים בוגרים, בית-המשפט רשאי לקבוע את גובה החיוב במזונות שבו יחויב לשאת כל אחד מן הבנים. החיוב לא חייב להיות שווה בשווה בין הבנים, כמובן, אלא ייקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית של כל אחד מהבנים.
(ה) זכות חזרה קביעה חשובה נוספת בחוק היא כי מי שנתן מזונות מעל למוטל עליו ולא התכוון לתת מתנה, רשאי לדרוש את החזרת היתרה ממי שקיבלה או ממי שנתן פחות מן המוטל עליו ובמידה שנתן פחות מן המוטל עליו. 
סוגייה זו התעוררה בפסק-הדין בתמ''ש (תל-אביב) 53440/99 מועצה מקומית רמת-השרון נ' פרויז אהרוניאן. בפרשה זו דובר באב אשר הוגדר כנזקק והועבר לבית-אבות על-ידי מחלקת הרווחה של הרשות המקומית. הרשות המקומית חויבה על-ידי משרד העבודה והרווחה בסך 125,400 ש''ח בגין מימון החזקת הנזקק בבית האבות. הרשות המקומית תבעה את בנו של הנזקק, על-מנת שיעביר לה את מזונותיו של האב, שבהם היה חייב מכוח החוק. בית-המשפט ציין כי המחוקק דאג להציב בחקיקה ראשית שני מסלולים בהם רשאית רשות מקומית לתבוע מזונות ללא הרשאה מפורשת של הנזקק.
(ו) פטור ממזונות יש נסיבות בהן בית המשפט רשאי, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו. סעיף זה יוצר קשר בין החובה החוקית-משפטית לתשלום המזונות לבין החובה הערכית-מוסרית לעשות זאת. המטרה היא למנוע מצב בו אדם יחויב במזונות כלפי מי שהתנהג אליו באופן שלילי ופגע בו על-ידי התנהגות מחפירה. 
דוגמא ליישומו של סעיף זה ניתן למצוא בפסק-הדין ע''א 498/73, 477/73 סלומון נ' סלומון, פ''ד כח(2) 3. האב, שהיה כבן 70 שנה, הגיש תביעת מזונות נגד בנו. בית-המשפט המחוזי חייב את הבן בתשלום מזונות לאביו. בערעור טען הבן כי יש לפטור אותו מתשלום דמי המזונות בשל התנהגות מחפירה של האב כלפיו, שכן האב פגע בו באופן קשה מבחינה נפשית. בית-המשפט בחן את נסיבות המקרה והחליט כי אין לתת לבן פטור מלא מחובת המזונות, אלא פטור ממקצת חובת המזונות, כך שישלם לאביו את מחצית הסכום שהוטל עליו לתשלום בבית-המשפט המחוזי.
(ז) הסכמים בדבר מזונות החוק מאפשר לערוך הסכם בדבר מזונות של בגיר. הסכם כזה וויתור על מזונות בגיר ייעשה בכתב וניתן לאשרו בבית-המשפט. הסכם בענייני מזונות שאושר על ידי בית המשפט, דינו כדין פסק-דין של בית המשפט בענייני מזונות. עם זאת, החוק קובע כי זכות למזונות אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד, לקיזוז או לעיקול, אלא לזכותו של מי שסיפק לזכאי אמצעי מחיה בצורת שירותים או מצרכים. הוראה זו באה לקבוע כי הזכות למזונות היא, כעיקרון, זכות אישית. המטרה היא למנוע מצב בו אדם יעשה עיסקאות שונות בזכותו למזונות, עקב הפעלת שיקול דעת לא נכון, וכך יפסיד הוא את זכותו ויישאר ללא כל. 
(ח) שינוי נסיבות ופקיעת הזכות למזונות בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק-דין, אם מצא כי השתנו הנסיבות לאחר חתימת ההסכם, הויתור או פסק-הדין, או אם נסיבות מסוימות נודעו למבקש רק לאחר החתימה. כאמור, החיוב במזונות תלוי ביכולתו הכלכלית של החייב במזונות ובצרכיו של הזכאי למזונות. פרטים אלו הם דינמיים ונתונים לשינויים כל העת. לכן מאפשר החוק לבית-המשפט לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק-דין במקרה בו הנסיבות עליהן התבסס מלכתחילה – השתנו. החוק גם קובע מתי ובאילו מקרים פוקעת, מסתיימת הזכות למזונות: 
• הזכות למזונות פוקעת עם מות הזכאי או עם מות החייב. כלומר, זכותו של הורה לקבל מזונות מילדו מסתיימת כאשר ההורה מת או כאשר ילדו מת. 
• זכות למזונות הנובעת מקירבה נישואין פוקעת עם פקיעת הנישואין בין בני-הזוג. 
• זכות למזונות הנובעת מקירבת חיתון פוקעת גם עם פקיעת הנישואין שהביאו לאותה קירבת חיתון. כלומר, זכותו של הורה לקבל מזונות מכלתו או מחתנו מסתיימת במידה ובני הזוג מתגרשים.

הסבר על פרקי החוק