1. ביטוח הבריאות הממלכתי 
ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. 

4. חברות בקופת חולים 
(א) תושב שמלאו לו 18 שנים חייב להירשם כחבר בקופת חולים, לפי בחירתו, ולרשום בה גם את ילדו הקטין (להלן - הילד), ובלבד שלא יירשמו ביותר מקופת חולים אחת; רישום ילד בידי הורה אחד פוטר את ההורה השני. 
(ב) תושב שאינו רשום בקופת חולים יראו אותו כרשום בקופת חולים שקבע שר הבריאות, בהתאם ליחס שבין מספר המבוטחים בכל אחת מקופות החולים לבין סך כל מספר המבוטחים בכל קופות החולים; שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, יקבע כללים ונהלים לרישום ולמועדו, לרבות בדבר הגשת בקשה לרישום, אימות הפרטים שבבקשה, דחיית הבקשה אם לא נתקיימו התנאים לרישום לפי החוק, ומתן הודעה על כניסת הרישום לתוקף. 
(ג) קופת חולים תקבל כל תושב שבחר להירשם בה, לא תגביל את רישומו ולא תתנה אותו בתנאי או בתשלום כלשהו.
(ד) מעביד לא יתנה עבודה בתנאי כלשהו הקשור להשתייכות לקופת חולים מסוימת ולא יחייב עובד להירשם בקופת חולים מסוימת.

5. מעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת 
(א) בכפוף להוראות סעיף זה, רשאי תושב לבטל את חברותו בקופת החולים שבה הוא רשום ולהירשם כחבר בקופת חולים אחרת לפי בחירתו, הכל בהתאם לנהלים שיקבע שר הבריאות.
(ב) תושב לא יהיה רשאי לבטל את חברותו בקופת חולים, אלא לאחר שחלפה תקופה של שנה אחת לפחות מהיום שנרשם בה. 
(ג) תושב המעונין לעבור מקופת חולים אחת לאחרת (בסעיף קטן זה - קופת החולים הקולטת) ימסור על כך הודעה; הקבלה בקופת החולים הקולטת תיכנס לתוקף ביום ה-1 בינואר או ביום ה-1 ביולי, הכל לפי המועד הקרוב ליום מסירת ההודעה (בסעיף קטן זה - יום הקבלה), ובלבד שההודעה הוגשה שלושה חודשים לפחות לפני ה-1 בינואר או ה-1 ביולי כאמור, לפי הענין.
(ד) שר הבריאות רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות שיעור שנתי מרבי של חברים שקופת חולים רשאית לקלוט מקופת חולים אחרת על בסיס ארצי או אזורי. 
(ה) נקבע שיעור מרבי לקליטת חברים לפי סעיף קטן (ד), תהיה זכות המעבר של התושב לפי סדר הקדימות של מועד מסירת ההודעה.
(ו) שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ונהלים למסירת ההודעה לפי סעיף קטן (ג), לאימות הפרטים שבהודעה, לדחיית הודעה אם לא נתקיימו התנאים למעבר לפי החוק, ולמתן הודעה על כניסת הרישום לתוקף.

5א. חזקת רישום 
בתקנות כאמור בסעיפים 4 ו-5 יקבע שר האוצר בהסכמת שר העבודה והרווחה, כללים בדבר קופת החולים שבה ייחשב תושב כרשום אם לא נרשם בקופת חולים לפי הוראות חוק זה.

5ב. השגה על רישום
מי שרואה עצמו נפגע מקביעה בקשר לרישומו או לרישום ילדו בקופת חולים או למעבר מקופת חולים אחת לאחרת, רשאי להשיג על כך לפני המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך.

6. תחומי שירותי הבריאות 
(א) שירותי הבריאות יינתנו על-פי סל שירותי הבריאות בתחומים אלה - 
      1) רפואה מונעת אישית וחינוך לבריאות;
      2) אבחון רפואי:
      3) טיפול רפואי אמבולטורי, לרבות טיפול נפשי, בין במרפאה ובין בבית,לרבות במעון כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ''ה-1965:
      4) אשפוז כללי, לרבות אשפוז יולדות ויילודים, אשפוז פסיכיאטרי, אשפוז פסיכו גריאטרי ואשפוז כרוני סיעודי:
      5) שיקום רפואי, לרבות שיקום פסיכולוגי, פיזיותרפיה, ריפוי הדיבור, ריפוי בעיסוק ועבודה סוציאלית בתחום הבריאות:
      6) הספקת תרופות;
      7) מכשירים ואבזרי עזר רפואיים;
      8) רפואת שיניים מונעת לילדים, עד גיל שיקבע שר הבריאות בתקנות;
      9) עזרה רפואית ראשונה, והסעת לבית חולים או למרפאה;
    10) שירותי רפואה בעבודה;
   11 ) טיפול רפואי ונפשי לגמילה לנפגעי סמים ואלכוהול.
(ב) שר הבריאות רשאי בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להוסיף על התחומים המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (11); הוספת תחום תפורסם בתוספת הראשונה.

7. סל שירותי הבריאות 
(א) בחוק זה -
''סל שירותי הבריאות'' - הפירוט שבסעיף 7א ושבתוספות השניה והשלישית של שירותי הבריאות שיינתנו למבוטח בכל תחום מהתחומים המנויים בסעיף 6 ובתוספת הראשונה
''סל השירותים הבסיסי''-
   1) שירותי הבריאות שנתנה קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל לחבריה במועד הקובע לרבות תשלומים מיוחדים ששילם החבר, הכל כמפורט בתוספת השניה;
   2) שירותי הבריאות שנתנה המדינה לפרט במועד הקובע, כמפורט בתוספת השלישית, והכל לפי התנאים והתשלומים שהיו נהוגים ערב תחילתו של חוק זה ושיפרסם שר הבריאות ברשומות;
   3) אשפוז יולדות ויילודים בהיקף שניתן למבוטחת לפי פרק ד' לחוק הביטוח הלאומי ערב תחילתו של חוק זה, כמפוטר בתוספת הרביעית
   4) שירותי רפואה בעבודה שניתנו לפי סעיף 8 לחוק מס מקביל ערב תחילתו של חוק זה, כמפורט בתוספת הרביעית; 
   5) רשימת התרופות והתשלומים עבורן שהיו נהוגים במועד הקובע בקופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל כפי שיפורט בצו לפי סעיף 8(ז).
(ב) סל השירותים הבסיסי הוא סל שירותי הבריאות.

8. שינויים בשירותי הבריאות ותשלומים 
(א) שר הבריאות רשאי בצו, לערוך שינויים בסל שירותי הבריאות המפורט בתוספת השניה והשלישית ובלבד שלא יעשה שינוי הגורע מן הסל או המוסיף לעלותו.
(ב) 1. שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה רשאי, בצו, להוסיף על סל שירותי הבריאות המפורט בתוספת השניה והשלישית, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לגרוע ממנו, ובלבד שצו לענין סעיף 6(א)(10) יינתן גם בהסכמת שר העבודה והרווחה, 
(ג) בצו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יפורטו שירותי הבריאות שיינתנו בתשלום, שירותי הבריאות שיינתנו ללא תשלום וכן גובה התשלום. 
(ד) שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לשנות את גובה התשלומים עבור שירותי הבריאות הכלולים בסל השירותים הבסיסי, וכן את דרכי התשלום.
(ה) לא ייווסף שירות לסל שירותי הבריאות ללא תשלום או בתשלום הנמוך מעלותו, אלא אם כן נמצא לכך מקור מימון נוסף על המקורות לפי סעיף 13, או מקור שהתפנה עקב ביטול שירות או התייעלות.
(ו) 1) ועדת מומחים שימנה שר הבריאות, לאחר התייעצות עם מועצת הבריאות רשאית בתוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, לפרט את שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות פירוט נוסף ולכלול בפרטים שתקבע את פרקי זמן ההמתנה לשירות, מרחק הינתנו מבית המבוטח, הגורם המחליט על מתן השירות, דרך הינתנו ואיכותו; 
2) החלטות ועדת המומחים טעונות אישור שר הבריאות; שר הבריאות לא יאשר החלטות אשר ביצוען יביא לחריגה מעלות סל שירותי הבריאות כאמור בסעיף 9; שר הבריאות יפרסם ברשומות את ההחלטות שאישר;
3) שר הבריאות רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע את סדרי עבודת ועדת המומחים לפי סעיף זה.
(ז )1. שר הבריאות יפרסם בצו את רשימת התרופות הכלולות בסל שירותי הבריאות ואת גובה תשלום החבר בעדן בהתאם לרשימת התרופות והתשלומים שהיו נהוגים בקופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום הקובע; 
2) שר הבריאות רשאי בצו לשנות את רשימת התרופות או לשנות את התשלומים בעדן, ובלבד שהשינוי לא יוסיף לעלות סל שירותי הבריאות. השר יביא את הצו לידיעת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, והוא ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מהמועד שהובא לידיעת הועדה, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת.

9. עלות סל שירותי הבריאות 
(א) שר הבריאות ושר האוצר יקבעו, עם תחילתו של חוק זה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את עלות סל שירותי הבריאות, ובלבד שעלות הסל לא תפחת מסך כל ההוצאה של קופות החולים בתקציבן הרגיל בשנת 1993 בתוספת הסכומים ממקורות המימון שבסעיף 13(א)(3) ו-(4) בשנת 1993.
(ב) 1. עלות הסל לקופות תתעדכן מדי שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; מרכיבי מדד יוקר הבריאות יהיו כמפורט בתוספת החמישית; 
   (2) שר הבריאות ושר האוצר יקבעו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את מועדי העדכון;
   (3) . שר הבריאות ושר האוצר רשאים, על פי המלצת מועצת הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לשנות בצו את הרכב מדד יוקר הבריאות, או לעדכן את עלות הסל לקופות בשל השינויים הדמוגרפיים שחלו באוכלוסייה.

10. שירותי בריאות נוספים 
(א) קופת חולים רשאית להציע לחבריה ביטוח למימון שירותי בריאות נוספים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות והכל לפי תנאים ואמות מידה שיקבע שר הבריאות לאחר התייעצות עם שר האוצר (להלן - תכנית לשירותים נוספים).
(ב) שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע מחירים או מחירים מרביים או מזעריים לביטוח המשלים. 
(ג) . שר הבריאות רשאי לקבוע כללים בדבר החובה של קופת חולים לנהל חשבונות ולדווח דיווח כספי בקשר למתן ביטוח משלים, וזאת מבלי לגרוע מהוראות כל דין; ספרי החשבונות, הדוחות והמאזנים הכספיים הקשורים למתן ביטוח משלים יתנהלו בנפרד ובאופן שניתן להבחין בין שירותים אלה לבין שאר הפעילות הכספית של קופת החולים.

11. שירותי בריאות במדינות חוץ 
שר הבריאות רשאי לקבוע כי שירות בריאות מסוים הכלול בסל שירותי הבריאות יכול שיינתן במדינת חוץ, בהתקיים נסיבות רפואיות מיוחדות, וכן רשאי הוא לקבוע את התנאים והנהלים לכך ואת שיעור ההשתתפות הכספית של המבוטח בעד השירות.

12. מתן שירותי בריאות על בסיס ארצי ואזורי
שירותי הבריאות, כולם או חלקם, יינתנו על בסיס ארצי, אזורי או בין אזורי, הכל כפי שיקבע שר הבריאות. 
 

  13. מקורות המימון
(א) מקורות המימון של שירותי הבריאות הניתנים לפי חוק זה יהיו: 
    1) דמי ביטוח בריאות לפי סעיף 14;
    2) תקבולי המס המקביל לפי חוק מס מקביל.
    3) ( א) ההקצאה השנתית למשרד הבריאות כאמור בסעיף 127 צז(ב) ו-(ג) בחוק הביטוח הלאומי; 
        (ב) החלק היחסי מדמי ביטוח אימהות כאמור בסעיף 103 ז(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי
   4) ( א) הסכומים המופיעים במועד הקובע בתקציב משרד הבריאות והמשמשים למתן שירותי בריאות לפרט, לרבות בתחומי הרפואה המונעת, הפסיכיאטריה, הגריאטריה ומכשירי השיקום והביטוח הרפואי לנתמכים; 
       (ב) הסכומים האמורים בפסקת משנה (א) יעודכנו בכל שנה, במועד ולפי המדדים המשמשים לעדכון תקציב המדינה;
    5) סכומים נוספים מתקציב המדינה כפי שייקבעו מדי שנה בחוק התקציב השנתי ואשר ישלימו את מימון עלות הסל שירותי הבריאות. 
    6) התקבולים של קופת החולים משירותי בריאות שניתנים בתשלום לפי סעיפים 7 ו-8. 
(ב) 1). קופת חולים לא תגבה, במישרין או בעקיפין, דמי ביטוח בריאות או כל תשלום אחר עבור שירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות, או עבור שירותי בריאות אחרים.ואולם רשאית היא לגבות תשלומים שנקבעו לפי סעיפים 7 ו-8, או תשלומים עבור ביטוח משלים כאמור בסעיף 10.
    2) קופת חולים רשאית לממן מתן שירותי בריאות גם ממקורות נוספים על המפורטים בסעיף קטן (א).

14. חובת תשלום דמי ביטוח לאומי
(א) בסעיף זה -
''סכום המינמום'' - סכום של 47 שקלים חדשים לחודש שיעודכן החל ביום כ''ט בטבת התשנ''ה (1 בינואר 1995), במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכנות קצבאות כמשמעותן בחוק הביטוח הלאומי, לפי סעיף 1א' לחוק האמור;
''קיצבת זיקנה מיוחדת'' - קצבת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח הסכם לפי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי; 
''קצבת זקנה'' - קצבת זקנה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי או קצבת זקנה מיוחדת; 
''עקרת בית''- כמשמעותה בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי. 
(ב) 1.) מעביד חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בעד כל עובד מעובדיו שהוא מבוטח ושהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, בשיעור של 4.8% מהכנסת העובד; המעביד ינכה את דמי ביטוח הבריאות משכרו של העובד;
      2) מבוטח שהוא עובד ושמעבידו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, אך העובד חייב בתשלומם בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 4.8% מהכנסתו;
(ג) 1. מבוטח שהוא עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 4.8%מהכנסתו;
    2) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בשיעור של 4.8% מהכנסתו, ובלבד שסכום דמי ביטוח הבריאות שישולמו על ידיו לא יפחת מסכום המינימום; סכום המינימום לענין זה יעודכן החל ביום כ''ט בטבת התשנ''ה (1 בינואר 1995), במועדים בהם מתעדכנת הכנסת המינימום הקבועה בפרט 4 בלוח י''א לחוק הביטוח הלאומי. 
(ד) (1. מבוטח שמשתלמת לו גמלה מאת המוסד, כמפורט בפסקה 
      (2) שבסעיף קטן זה, חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מסכום הגמלה, בשיעורים בהם חייב מעביד בתשלום דמי ביטוח בריאות בעד עובדו;
2) (א) דמי פגיעה לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי; 
    (ב) דמי תאונה המשתלמים לעובד או לעובד עצמאי, לפי פרק ג'2 לחוק הביטוח הלאומי; 
    (ג) דמי לידה וגמלה לשמירת הריון כמשמעותם בפרק ד' לחוק הביטוח הלאומי;
    (ד) דמי אבטלה כמשמעותם בפרק ו'1 לחוק הביטוח הלאומי; 
    (ה) גמלה המשתלמת לעובד בשל חוב שכר עבודה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי;
     (ו) תגמול המשתלם לעובד המשרת במילואים לפי פרק י''ב לחוק הביטוח הלאומי.
3) שולמה גמלה כאמור בפסקה (2) על ידי המעביד, או שילם המעביד לעובדו שכר במקום אותה גמלה, יחול האמור בסעיף קטן (ב)(1) בשינויים המחויבים, ולענין זה תיחשב הגמלה כהכנסת העובד. 
(ה) (1. מבוטח, שמשתלמת לו קצבת זקנה בתוספת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ''א-1980 (להלן - השלמת הכנסה), חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום; 
      2) מבוטח שמשתלמת לו קצבת זקנה ללא השלמת הכנסה, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות בסכום של 88 שקלים חדשים לחודש, ואולם מבוטח כאמור שמשולמת לו תוספת לקצבה בעד בן-זוג וכן מבוטח כאמור שלבן-זוגו משולמת קצבת זקנה, חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום של 128 שקלים חדשים לחודש. הסכומים הקבועים בפסקה זו יעודכנו במועדים ובשיעורים שבהם מתעדכן סכום המינימום; 
     3) האמור בפסקה (2) יחול גם על מבוטח שבשל הכנסתו אינו זכאי לקצבת זקנה מיוחדת, וכן על מבוטח שמשתלמת לו קצבה לפי סעיפים 26ב' ו-143(ג) או (ג'1) לחוק הביטוח הלאומי;
     4) מבוטח החייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי סעיף קטן זה, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד). 
(ו) מבוטח שאין משתלמים בעדו דמי ביטוח בריאות לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה), חייב לשלם דמי ביטוח בריאות בסכום המינימום.
(ז) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ו), לא ישולמו דמי ביטוח בריאות בעד מבוטח שטרם מלאו לו 18 שנים, בעד עקרת בית.
(ח) שר הבריאות רשאי, בהסכמת שר העבודה והרווחה ובאישור שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע בתקנות -
    1) שיעורים וסכומים שונים של דמי ביטוח בריאות מאלה שנקבעו בסעיפים קטנים (א) עד (ו), לכלל המבוטחים; 
    2) פטורים ושיעורים מופחתים של תשלומים עבור שירותי בריאות לפי סעיף 8, לסוגי מבוטחים. 
(ט) שר העבודה והרווחה רשאי, בהסכמת שר הבריאות ובאישור שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקבוע בתקנות -
      1) לכלל המבוטחים או לסוגים מהם, לרבות מבוטחים המנויים בסעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי -
     (א) כללים והוראות מיוחדות, בדבר תשלום דמי ביטוח בריאות ודרכי גבייתם;
    (ב) פטורים מדמי ביטוח בריאות ושיעור מופחת של דמי ביטוח בריאות לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח;
     2) שיעורים וסכומים שונים של דמי ביטוח בריאות, מאלה שנקבעו בסעיפים קטנים (א) עד (ו), לסוגי מבוטחים כאמור בפסקה (1). 
(י) על אף האמור בכל דין -
     1) רשאי המוסד לנכות מכל גמלה או תשלום אחר שהוא משלם לפי כל דין, את דמי ביטוח הבריאות שבהם חייב מקבל הגמלה או התשלום; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות כללים והוראות בדבר ניכוי דמי ביטוח בריאות כאמור;
    2) משלם תגמול כמשמעותו בפסקאות (3) ו-(4) לסעיף 168(א) לחוק הביטוח הלאומי, יעביר למוסד את דמי ביטוח הבריאות שבהם חייב מקבל התגמול לפי סעיף קטן (ו), לפי מועדים וכללים, לרבות כללים לענין קביעת זהות החייבים בתשלום דמי ביטוח בריאות כאמור, שיקבעו בתקנות שר העבודה והרווחה ושר הבריאות, באישור שר האוצר; משלם התגמול רשאי לנכות מהתגמול את דמי ביטוח הבריאות שהועברו למוסד.

15. גביית דמי ביטוח בריאות ותשלומים
(א) המוסד יגבה את דמי ביטוח הבריאות בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי: לענין הגביה והתשלום של דמי ביטוח הבריאות יחולו הוראות חוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו היו דמי ביטוח לאומי. 
(ב) ההוראות לפי חוק הביטוח הלאומי, לרבות ההוראות שנקבעו לפי פרק ח' סימן ה', יחולו בשינויים המחויבים לענין דמי ביטוח בריאות כאילו היו דמי ביטוח לאומי.
(ג) המוסד ינכה, מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות, את ההוצאות שהיו לו בקשר למילוי תפקידיו לפי חוק זה, בשיעורים ולפי דרכי חישוב שיקבעו שר העבודה והרווחה ושר האוצר.
(ד) קופת-חולים או נותן שירותים יגבו ישירות את התשלום ממזיק או ממבטחו או מכל אדם אחר כאמור בסעיף 22, וכן את התשלומים לפי סעיפים 7 ו-8. 

פרק ד' - חלוקת התקבולים

17. אופן חלוקת התקבולים
אופן חלוקת התקבולים ההקצאה לקופות החולים של הכספים ממקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א)(1) עד (5) תיעשה בהתאם ליחס שבין מספר המבוטחים המשוקלל בכל אחת מקופות החולים לבין סך כל מספר המבוטחים המשוקלל בכל קופות החולים; לענין זה, ''מספר המבוטחים המשוקלל'' - מספר המבוטחים כשלכל אחד מהם ניתן משקל לפי גילו, ריחוק מקום מגוריו ממרכזי אכלוסיה ולפי אמות מידה נוספות, הכל כפי שיקבע שר הבריאות.בהסכמת שר האוצר, לאחר ששר העבודה והרווחה אישר כי בידי המוסד הכלים לחישוב מספר המבוטחים המשוקלל, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

18. חלוקת תקבולים 
(א) בסעיף זה, ''סכום לחלוקה'' - סכום שהמוסד קבע, עם פרסום מאזן המוסד לפי סעיף 216 לחוק הביטוח הלאומי, לחלוקה בין קופות החולים מתוך סך כל התקבולים ממקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א)(1), (2) ו-3. בשנת הכספים שלגביה נערך המאזן, לאחר ניכוי ההוצאות או הסכומים האמורים בסעיפים 51(ג), 16(א)(2)ו-(3), ו- 19 ולפי סעיפים 6 ו- 8 לחוק מס מקביל.
(ב) ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה יחשב המוסד לכל קופת-חולים, על פי הנתונים המעודכנים שבידיו, שיעור מהסכום לחלוקה על פי כללי ההקצאה שנקבעו לפי סעיף 17.
(ג) הסכום לחלוקה יהיה בתוקף לגבי השנה שלגביה נערך המאזן; השיעור שחישב המוסד לפי סעיף קטן (ב) לכל קופת חולים יהיה בתוקף מיום הקביעה ואילך למשך ששה חודשים.

19. מחלה קשה 
(א) שר הבריאות יקבע רשימה של מחלות קשות, ובהסכמת שר האוצר את עלות מתן השירותים הרפואיים למבוטח הלוקה במחלה כאמור. 
(ב) המוסד ינכה מהסכומים שגבה כדמי ביטוח בריאות את הסכום הכולל של העלויות שקבע שר הבריאות בעד שירותים רפואיים לכל המבוטחים הלוקים במחלות קשות; הניכוי האמור והעברת הסכום שנוכה למשרד הבריאות יהיו במועדים ובדרך שיקבע שר הבריאות בהסכמת שר העבודה והרווחה. 
(ג) משרד הבריאות יעביר לקופות החולים את הסכומים שייקבעו כאמור לפי מספר החברים הלוקים במחלות הקשות, בכל קופת חולים.

20. ייעוד המימון 
התקבולים ממקורות המימון המפורטים בסעיף 13 ישמשו אך ורק למטרות אלה: 
    1) למתן שירותי בריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות; 
    2) למחקר רפואי לפי כללים שיקבע שר הבריאות; 
    3) למימון פעולותיה של מועצת הבריאות ולכיסוי תשלומי המוסד והוצאותיו כאמור בחוק זה.
 

22. הטבת נזק 
קופת חולים או נותן שירותים, שנתנו שירותי בריאות למי שחלה או למי שנפגע ממזיק זכאים להיפרע את הטבת הנזק מהמזיק או ממבטחו או מכל אדם אחד, בשל חבותם לפי כל דין או לפי כל חוזה ביטוח, בסכום ההוצאות אשר הוציאו בפועל למתן שירותי הבריאות למי שנפגע או שחלה כאמור.

23. בחירה מבין נותני השירותים
(א) חבר בקופת החולים זכאי לבחור נותן שירותים עבור עצמו ועבור ילדו הרשום בה מבין נותני השירותים של הקופה או מטעמה, בכפוף להוראות סעיף 12. 
(ב) קופת חולים תקבע את הסדרי הבחירה והיקפה במידה שהיא קשורה עם יותר מנותן שירותים אחד; קופת החולים תביא את ההסדרים לידיעת שר הבריאות ותפרסמם בקרב חבריה. 
(ג) בסעיף זה, ''נותן שירותים'' - לרבות בעל מקצוע רפואי או פארה רפואי, ובלבד שקיבל רשיון או הכרה במעמד מן המנהל. 
 

25. תנאי הכרה 
שר הבריאות לא יכיר בקופת חולים אלא אם כן נתקיימו בה כל אלה;
1) התאגיד המבקש הוא תאגיד שהמסמכים שעל פיו הוא נתכונן ופועל מחייבים את השקעת כל הרווחים בו לשם ביצוע מטרותיו, אינם מתירים חלוקת רווחים בין חבריו או בעלי מניותיו, לפי הענין, ומחייבים את העברת יתרת נכסיו למטרה הקרובה למטרותיו בעת פירוקו או חיסולו;
2) לתאגיד המבקש היכולת הכלכלית לספק לאורך זמן את כל שירותי הבריאות לפי חוק זה, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים, ברמה רפואית ומקצועית נאותה על פי אמות מידה שקבע שר הבריאות;
3) תוך פרק זמן שיקבע שר הבריאות, יהיה מספר המבוטחים בקופת החולים לפחות כמספר שקבע השר; 
4) התאגיד המבקש אינו בבעלות של נותן שירותים.

26. תקנון קופת חולים
(א) לקופת החולים יהיה תקנון אשר יקבע את זכויות חבריה, וכן דרכים להגשת תלונות ובירורן, וסדרים לתיקון ליקויים שנתגלו; בתקנון כאמור ייקבעו גם הליכים לבוררות או לפישור בתביעות של חבר, ובלבד שהליכים אלה לא יתקיימו אלא לפי בקשתו. 
(ב). התקנון וכל שינוי או תיקון בתקנון יובאו לידיעת שר הבריאות 
(ג) כל תושב זכאי לעיין בתקנון ולקבל ממנו עותק תמורת תשלום הוגן.
(ד) הוראה בתקנון קופת חולים הסותרת הוראה לפי חוק זה או הגורעת מזכויות מבוטחיה על פי החוק או שינוי בתקנון שלא אושר בידי השר כאמור בסעיף זה - בטלה. 
(ה) כל קופת חולים תפרסם ברבים את השירותים העומדים לרשות חבריה, היכן ניתן לקבלם ומיהם נותני השירותים מטעמה; קופת חולים תעמיד מידע זה לרשות כל חבר, לפי דרישתו.

27. מועצת קופת-חולים
(א) הגוף המנהל העליון של קופת החולים הוא מועצת קופת החולים, והיא תיקרא בשם זה או בשם אחר שייקבע בתקנון קופת החולים; למועצת קופת החולים יהיו הסמכויות הקבועות בתקנון. 
(ב) במועצת קופת החולים יהיו נציגים של חברי קופת החולים אשר ייבחרו בדרך שתיקבע בתקנון, ובלבד שלא יהיו עובדי קופת החולים ולא יהיו קשורים בקשר עסקי עמה; מספר נציגי החברים יהיה לפחות עשירית מכלל חברי המועצה ולא פחות משניים.
(ג) שר בריאות רשאי למנות משקיף מטעמו למועצת קופת החולים.

28. אחראי לבירור תלונות החברים
מועצת קופת החולים תמנה אחראי לבירור תלונות החברים, אשר יצביע על ליקויים שיתגלו וימליץ המלצות לתיקונם; לאחראי יהיו הסמכויות של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ''ב-1992, ככל שלא נקבעו סמכויותיו בתקנון קופת החולים.

29. שליטה בתאגיד אחר
(א) בסעיף זה, ''אמצעי שליטה'' ו''בעל ענין'' - כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ''ח-1968. 
(ב) קופת חולים לא תחזיק ולא תרכוש אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד אחר, בין שהוא רשום ובין שאינו רשום, ולא תהיה בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, ולא תתקשר במטרה ליצור מיזם, אלא אם כן פעילות התאגיד האחר או המיזם היא בתחום הבריאות הוראה זו לא תחול על רכישה והחזקה של ניירות ערך של תאגיד אחר.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאית קופת חולים להחזיק אמצעי שליטה כאמור אם ניתן לכך אישור מראש מאת שר הבריאות; בבואו ליתן את האישור ישקול שר הבריאות, בין היתר, אם ברכישה או בהחזקה של אמצעי השליטה כאמור, יש כדי לקדם את מטרות קופת החולים ואת מתן השירותים לחבריה ואם אין בכך משום הטלת מחויבויות על קופת -החולים העשויות לסכל את מתן שירותי הבריאות לפי החוק.
(ד) רכשה או החזיקה קופת החולים אמצעי שליטה בתאגיד אחר ללא אישור שר הבריאות, רשאי הוא להורות לקופת החולים למכור את אמצעי השליטה בתאגיד האחר בתוך המועד שיקבע; לא מילאה קופת החולים אחר הוראת המכירה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיתן צו למכירת אמצעי השליטה כאמור, לרבות על ידי אדם מיוחד שיתמנה לשם כך; על פעילותו של אותו אדם יחולו הוראות פקודת החברות (נוסח חדש) התשמ''ג - 1983, לענין פעילות כונס נכסים. 
(ה) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו גם על התאגיד האחר בשינויים המחויבים; לא מילא התאגיד האחר אחר הוראות אלה, רשאי שר הבריאות להורות לקופת החולים למכור את אמצעי השליטה שהיא מחזיקה בתאגיד האחר כאמור בסעיף קטן (ד).

30. התקשרויות קופת חולים 
שר הבריאות רשאי לקבוע שהתקשרויות מסוימות בין קופת חולים לבין נותן שירותים או לבין קופת חולים אחרת יהיו טעונות אישורו

31. איסור הפליה 
בהתקשרות של קופת חולים עם נותן שירותים ובהפניית חבריה לנותן שירותים תפעל קופת החולים ללא הפליה בין נותני השירותים, בתום לב ומשיקולים עניניים של טובת החבר וטובת כלל חברי קופת החולים.

32 . איזון תקציבי 
(א) תקציב קופת חולים יהיה מורכב מתקציב רגיל ומתקציב פיתוח; תקציב הפיתוח טעון אישור שר הבריאות ושר האוצר.
(ב) קופת החולים תיתן את שירותי הבריאות לפי חוק זה באופן שהוצאותיה בתקציב הרגיל בכל שנה לא יעלו על הכנסותיה; לענין זה ''תקציב רגיל'' - לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות. 
 

33. ביקורת מבקר המדינה
קופת החולים היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי''ח- 1958 (נוסח משולב) .

34. חובת ניהול רשומות 
לצורך הפיקוח והבקרה לפי חוק זה רשאי שר הבריאות לקבוע בתקנות סוגי רשומות רפואיות ומנהליות שחובה על קופת חולים לקיים ולנהל.

35. פיקוח ובקרה
(א) משרד הבריאות יפקח על פעילותן של קופות החולים לפי חוק זה ויבקר את איכות שירותיהן; דרכי הפיקוח והבקרה ייקבעו בתקנות. 
(ב) שר הבריאות יקבע בתקנות הוראות בדבר חובת הדיווח של קופות החולים למשרד הבריאות ומועדו, ואת תקופות הדיווח בכל הנוגע לעניינים אלה: 
    1) נתונים סטטיסטיים על החברים וילדיהם הרשומים בקופת החולים;
    2) דרכי הניהול הכספי של קופת החולים; 
    3) שירותי הבריאות שנתנה קופת החולים בתקופת הדיווח והתנאים שבהם ניתנו; 
    4) מצב הציוד ומלאי התרופות;
    5) ההתקשרויות עם נותני שירותים ופרטיהם; 
    6) מידע ניהולי, כספי או רפואי.

36. ידיעות והסברים
המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מקופת חולים או מנותן שירותים ידיעות, מסמכים, לרבות רשומות רפואיות והסברים שברשותם בדבר פעילותה של קופת החולים על פי חוק זה; מי שנדרש לכך חייב למסור את המידע האמור.

37. נקיטת אמצעים נגד קופת חולים
(א) סבר המנהל כי קופת חולים אינה מקיימת הוראה לפי חוק זה או שאינה מתנהלת נגד קופת חולים כראוי או שקיים חשש שלא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק זה, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יתרה בה כי עליה למלא אחר הוראות החוק או לתקן את הליקויים שיפרט תוך תקופה שיקבע. 
(ב) לא מילאה קופת החולים אחר ההתראה של המנהל כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך המנהל לועדה בת שלושה חברים שמינתה מועצת הבריאות לפי סעיף 48(ו). 
(ג) ראתה הועדה של מועצת הבריאות כי לא מילאה קופת החולים אחר התראת המנהל, תודיע על כך לשר הבריאות והוא רשאי למנות ועדה שתבדוק את הענין (להלן-הועדה הבודקת) ותגיש לו את המלצותיה; מספר חברי הועדה הבודקת לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה; אחד מחברי הועדה הבודקת יהיה נציג היועץ המשפטי לממשלה. 
(ד) הועדה הבודקת תקבע את ממצאיה לאחר שנתנה לקופת החולים הזדמנות להשמיע את טענותיה.
(ה) ראה שר הבריאות, לאחר שעיין בממצאיה של הועדה הבודקת, כי קופת החולים איננה ממלאת אחר הוראות חוק זה או שאינה מתנהלת כראוי או קיים חשש שלא תוכל לתת לחבריה את שירותי הבריאות לפי חוק זה, רשאי הוא לנקוט אחד או יותר מהאמצעים הבאים: 
    1) להשעות חבר הנהלה של קופת החולים לתקופה שיקבע;
    2) למנות את מנהל מורשה שינהל את קופת החולים במקום הנהלתה או שיפקח עליה (להלן-מנהל מורשה), ורשאי הוא לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח ואת סמכויות המנהל המורשה;
    3) למנות לקופת החולים ועדה שתייעץ למנהל המורשה;
    4) לבטל את ההכרה בקופת החולים (להלן-ביטול הכרה) ולקבוע את מועד הביטול, ובלבד שהועדה הבודקת המליצה על כך.
(ו) נקט שר הבריאות אמצעי לפי סעיף קטן (ה) ימסור על כך הודעה בכתב לקופת החולים; הודעה על ביטול הכרה בקופת חולים תפורסם גם ברשומות ובשני עתונים יומיים. 
(ז) לועדה הבודקת יהיו הסמכויות המוקנות למבקר פנימי לפי חוק הבקורת הפנימית, התשנ''ב- 1992 , וכן יהיו לה סמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ''ו-1968 .
(ח) עם מתן הודעה על ביטול הכרה בקופת חולים, יקבע שר הבריאות הסדרים שיבטיחו את המשך מתן שירותי הבריאות לחברי קופת החולים ורישומם בקופות חולים אחרות, ובכלל זה את החובה של קופת חולים להעביר את הרשומות הרפואיות למי שהוא יקבע; כן רשאי הוא למנות מנהל מטעמו לביצוע ההסדרים. 

38 . פירוק מרצון של קופת חולים 
(א) החלטת קופת חולים על פירוק מרצון טעונה, בנוסף לאמור בכל דין, החלטה של מועצת קופת החולים ברוב של שני שלישים מהנוכחים בהצבעה ובלבד שבמנין קולות הרוב של קופת חולים האמור ייכלל רוב קולות הנציגים הנבחרים של חברי קופת החולים. 
(ב) החליטה קופת חולים על פירוק מרצון תודיע על כך, מיד, לשר הבריאות. 
(ג) שר הבריאות יקבע הסדרים למתן שירותים רפואיים לחברי קופת חולים בפירוק מרצון, ורשאי הוא לחייב את קופת החולים להמשיך במתן שירותי הבריאות לחבריה עד להשתלבותם בקופת חולים אחרת.

39 . נכסי קופת חולים 
קופת חולים שחוסלה או פורקה על פי כל דין, יהפכו נכסיה, לאחר כיסוי חובותיה, להקדש ציבורי כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל''ט-1979, שמטרתו מתן שירותי בריאות לתושבי המדינה והם ינוהלו בידי הנאמן הציבורי שמונה לפי סעיף 36 לחוק האמור כל עוד לא מינה בית המשפט נאמן אחר. 

41. חובת שמירה על סודיות 
(א) מסירת מידע ונתונים לפי הוראות חוק זה לא תיעשה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראותיו, ותוך הגנה על הפרטיות של המבוטה ושמירה על הסודיות של המידע הרפואי הנוגע לו. 
(ב) כל אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה לגבי מבוטח תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרו בסוד ולא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט.

42. שמירת דינים 
הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות כל דין. 
 

44. תנאים למינוי הנציב 
לא ימונה ולא יכהן כנציב - 
1) מי שאינו אורח ישראל;
2) מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
3) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו בחוזה או בעסקה עם קופת חולים או עם נותן שירותים או עם מי שהוא בעל ענין בתאגיד הקשור עמם.

45. הגשת תלונה 
כל תושב רשאי להגיש לנציב תלונה נגד קופת חולים, נותן שירותים כמשמעותו בסעיף 23(ג), עובד מעובדיהם או כל מי שפועל מטעמם, בכל הקשור למילוי תפקידיהם לפי חוק זה.

46. סמכויות ודרכי בירור 
(א) הסמכויות הנתונות לנציב תלונות הציבור בסעיפים 41 ,42 ,43 ו 45- לחוק מבקר המדינה התשי''ח- 1958 (נוסח משולב], יהיו נתונות גם לנציב, בשינויים המחויבים. 
(ב) הנציב ידווח למנהל על תוצאות הבירור של כל תלונה.
(ג) הנציב רשאי להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגד מי שהוגשה עליו תלונה. 
(ד) הנציב רשאי להשתתף בישיבות מועצת הבריאות ולבקש ממנה כל חומר הקשור לעבודת המועצה כפי שיראה לנכון.
(ה) אין בסמכויות הנציב לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויותיו ומתפקידיו של נציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, התשי''ח- 1958 (נוסח משולב]. 
 

49. הרכב מועצת הבריאות
(א) מספר חברי מועצת הבריאות ובכלל זה היושב ראש יהיה 46 והם -
    1) שר הבריאות וששה חברים שימנה שר הבריאות מקרב עובדי משרד הבריאות;
    2) שני חברים מקרב עובדי משרד העבודה והרווחה, ושני חברים מקרב עובדי המוסד לביטוח לאומי, שימנה שר העבודה והרווחה
    3) חבר אחד שימנה שר האוצר מקרב עובדי משרד האוצר; 
    4) חבר אחד שימנה שר המשפטים מקרב עובדי משרד המשפטים;
    5) קצין רפואה ראשי בצבא-הגנה-לישראל או נציגו; 
    6) חמישה מומחים מתחומי הרפואה, המינהל, הכלכלה, האתיקה הרפואית ומדעי החברה שימנה שר הבריאות;
    7) עשרה נציגים של קופות חולים בחלוקה לפי מפתח יחסי שיקבע שר הבריאות בהתחשב במספר החברים בכל קופת חולים; 
    8) שני נציגים של ההסתדרות הרפואית הישראלית;
    9) נציג אחד של ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל; 
   10) נציג אחד של הסתדרות הרוקחים;
   11) שני נציגים של ארגון האחים והאחיות;
   12) נציג אחד של הארגונים הפרא רפואיים;
   13) נציג אחד של ארגון העובדים הסוציאליים;
   14) נציג אחד של הדיקנים של בתי הספר לרפואה המוכרים בישראל; 
   15) נציג אחד של ארגון יציג של עובדים;
   16) נציג אחד של ארגוני מעסיקים; 
   17) נציג אחד של מרכז השלטון המקומי; 
   18) נציג אחד של ארגון המועצות האזוריות; 
   19) חבר אחד שימנה שר הבריאות מקרב מנהלי בתי חולים שהבעלות בהם היא ברובה פרטית;
   20) שני חברים שימנה שר הבריאות מקרב מועמדים שיציעו ארגוני החולים;
   21) נציג אחד שימנה שר הבריאות מתוך רשימת המומלצים שתוגש בידי מועצת הפסיכולוגים והסתדרות הפסיכולוגים.
(ב) בהרכב החברים שימונו מקרב עובדי הממשלה יהיה ייצוג לשני המינים בלפחות רבע מכלל ההרכב, בהרכב הנציגים של גוף המיוצג בידי שלושה ומעלה יהיה ייצוג לשני מינים. 

50. פקיעת כהונה כחבר מועצת הבריאות 
חבר מועצת הבריאות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה של מועצת הבריאות באחת מאלה: 
  1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש מועצת הבריאות; 
  2) אם נתמנה בהיותו עובד המדינה - פרש או הושעה מן השירות;
  3) אם נתמנה בהיותו עובד, חבר או ממלא תפקיד בגוף מסוים - סיים עבודתו או חדל להיות חבר או חדל למלא אותו תפקיד באותו גוף.

51. העברה מכהונה
מי שמינה או שבחר חבר למועצת הבריאות רשאי להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת כהונתה של מועצת הבריאות באחת מאלה:
   1) נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
   2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.

52. תפקיד מועצת הבריאות 
תפקידי מועצת הבריאות יהיו אלה:
   1) לייעץ לשר הבריאות לענין חוק זה בנושאים הבאים: 
(א) שיעורי דמי ביטוח בריאות; 
(ב) שינויים בסל שירותי הבריאות בהתחשב בין היתר, בטכנולוגיות חדשות ועלויותיהן; 
(ג) קידום השוויוניות באיכות שירותי הבריאות, זמינותם ונגישותם בהתאם להוראות החוק; 
(ד) אמות מידה להקצאת מקורות להרחבת שירותי הבריאות; 
(ה) תשלומים של מבוטחים בעד שירותי הבריאות; 
(ו) סוגיות ערכיות במישור הממלכתי בתחום הבריאות;
(ז) סדרי עדיפות וקדימה בתחום הבריאות לניצול משאבים לפי צרכים שונים; 
(ח) מתן שירותי בריאות על בסיס אזורי או בין אזורי;
(ט) כל נושא אחר שיקבע שר הבריאות, או ששליש מחברי מועצת הבריאות יבקשו לדון בו; 
  2) לקיים מעקב אחר ביצוע החוק ולערוך מחקרים, סקרים וחוות דעת מקצועיות באמצעות מכון שיקבע השר;
   3) לפרסם מידע עדכני ושוטף לחברי קופות החולים בדבר זכויותיהם לפי החוק, השירותים העומדים לרשותם, היכן ניתן לקבלם ומי הם נותני השירותים מטעם כל קופת חולים;
   4) לייעץ לשר הברשיאות בקשר למינוי ועדת המומחים לפי סעיף 8(ו);
   5) למלא את התפקיד שיועד לה בסעיף 37 לענין נקיטת אמצעים נגד קופת חולים; 
   6) לאשר מינוי נציב קבילות לפי סעיף 34.
 

54. פניה לערכאות 
(א) קופת חולים לא תגביל ולא תשלול זכותו של חבר או של כל אדם אחר לפנות לערכאות.
(ב) לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים או נותן שירותים לפי חוק זה, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות. 
(ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין סעיף קטן (ב).

55. שירותי בריאות לחייל
(א) חוק זה לא יחול על חייל בשירות סדיר כמשמעותו בפסקה (1) של הגדרת ''חייל'' בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט''ו-1955 (להלן - החייל), במשך תקופת שירותו, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום. 
(ב) חייל יהיה זכאי לשירותי בריאות מחיל הרפואה של צבא-הגנה-לישראל או מי שפועל מטעמו.
(ג) מי שחדל לחלוטין או לשעה מלהיות חייל מכל סיבה שהיא, יהיה זכאי לשירותי בריאות לפי חוק זה, מהמועד שבו חדל להיות חייל, ויחולו עליו כל החובות הקבועות בחוק.
(ד) שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר הביטחון ושר העבודה והרווחה, לקבוע הסדרים לגבי בן-הזוג והילדים הקטינים של חייל, בדבר רישום בקופת חולים ומתן שירותי בריאות, וכן בדבר שיעור דמי ביטוח בריאות ודרכי גבייתם, ופטורים מתשלומים לשירותי הבריאות.
(ה) שר הבריאות רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, ובהסכמת שר הביטחון ושר האוצר, לקבוע הסדרים לגבי חייל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט''ו-1955, בדבר רישום בקופת חולים, דרך מתן שירותי הבריאות וכן בדבר שיעור דמי ביטוח בריאות, דרכי גבייתם, פטורים מתשלומים והסדרי תשלום אחרים; תקנות לפי סעיף קטן זה יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.

56. הסדרים מיוחדים 
(א) שר הבריאות רשאי לקבוע הסדרים מיוחדים - 
  1) בדבר רישום בקופת החולים ודרך מתן שירותי הבריאות - 
      א) למבוטח המתגורר במעון, כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות התשכ''ה-1965, או במעון נעול כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל''א-1971; 
      ב) למבוטח המאושפז בבית חולים לחולי נפש כמשמעותו בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ''א-1991; 
      ג) למבוטח שנתמנה לו אפוטרופוס או שנמצא במשמורתו של אדם אחר על פי כל דין; 
      ד) למי שנמצא בישראל ואינו מבוטח לפי חוק זה בהיקף ובתנאים שיקבע;
      ה) לאסיר או לעציר;
  2) לביצוע הסכמים שנעשו בין ישראל ובין מדינת חוץ בעניני ביטוח בריאות; 
  3) בדבר הכרה, על בסיס הדדי, בשירותי בריאות הניתנים מחוץ לישראל. (ב) הסדרים לפי סעיף קטן(א) פסקה (1)(א), (ג) ו-(ד) ופסקאות (2) ו-(3) ייקבעו באישור שר העבודה והרווחה; הסדרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ד) ייקבעו גם באישור שר האוצר. 

57. פטורים ושיעורים מיוחדים 
שר הבריאות ושר האוצר, באישור שר העבודה והרווחה, רשאים לקבוע שיעור דמי ביטוח בריאות מיוחדים ופטורים וכן דרכי גביה - 
     1) למבוטח המתגורר או השוהה מחוץ לישראל; 
     2) למנויים בסעיף 56(א)(1) 
     3) למנויים בסעיף 186(1),(2),(3) ו-(5) לחוק הביטוח הלאומי. 

58. הגבלת זכותו של תושב ששהה מחוץ לישראל
(א) שר הבריאות רשאי בתקנות להגביל את זכותו של מי שהיה תושב או של תושב שהתגורר מחוץ לישראל לקבל שירותי בריאות לפי חוק זה בהתחשב, בין היתר, בתקופת השהייה ובסוג שירותי הבריאות.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שקיבל לראשונה אשרת עולה לפי חוק השבות, התש''י-1950 , ועל מי שקיבל לראשונה אשרה לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי''ב-1952.

59. מתן שירותי בריאות למבוטחי חוץ
מבוטח הזכאי על פי דיני מדינת חוץ לקבל בישראל שירותי בריאות או לקבל מאת מדינת חוץ או מאת גוף הפועל במדינת החוץ - החזר עבור ההוצאות או תשלום עבור שירותי הבריאות שקיבל, יהיה זכאי לקבל את השירותים האמורים מקופת החולים שבה הוא רשום ויהא עליו להעביר לקופת החולים את ההחזר עבור ההוצאות או התשלום שיקבל ממדינת החוץ או מאת הגוף הפועל בה; שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לענין סעיף זה.

60. ביצוע ותקנות 
(א) שר הבריאות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. 
(ב) תקנות וצווים לפי חוק זה ייקבעו בשים לב למקורות המימון המפורטים בסעיף 13. 
(ג) תקנות בכל הנוגע להקצאה של הכספים ממקורות המימון לפי סעיף 17 יותקנו בהסכמת שר העבודה והרווחה ובכפוף להוראות סעיף 17.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה בכל הנוגע לגביה, לחלוקה ולהעברה של הכספים שהמוסד קיבל ממקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א), והוא רשאי להתקין תקנות לענין זה, בהסכמת שר הבריאות.

61. שמירת דינים 
חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו.

62. תיקון תקנות שעת חירום 
(שולב בתקנות שעת חירום, התשכ''ז-1967).

63. תיקון חוק מס מקביל 
(שולב בחוק מס מקביל, התשל''ג-1973) .

64. תיקון חוק הביטוח הלאומי - מס'88 
(שולב בחוק הביטוח הלאומי, התשכ''ח-1968).

65. תיקון חוק בית הדין לעבודה - מס' 23 
(שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ''ט-1969).

66. תיקון חוק לטיפול בחולי נפש - מס' 2 
 (שולב בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ''א-1991). 

68. רישום בקופת חולים וחישוב השיעור מהסכום לחלוקה
(א) מי שהיה זכאי לשירותי בריאות בקופת חולים קיימת ערב תחילתו של חוק זה, הוא מבוטח באותה קופת ההולים ויראו אותו כרשום בה לפי סעיף 4(א), ויחולו עליו הוראות חוק זה. 
(ב) תושב שערב תחילתו של החוק היה רשום ביותר מקופת חולים אחת, יראו אותו כמי שנרשם בקופת החולים שבה נרשם לאחרונה. 
(ג) על אף האמור בסעיף 5(ב), תושב שלא היה רשום בקופת חולים ערב תחילתו של החוק, ושנרשם בהתאם לקביעת השר לפי סעיף 4(ב),יהיה רשאי לעבור לקופת חולים אחרת החל במועד הקרוב לאחר תחילת החוק כאמור בסעיף 5(ג), ובכפוף לו.
(ד) נתונים שהיו בידי המוסד ערב תחילתו של חוק זה לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק מס מקביל בדבר מספר הנפשות הזכאיות לטיפול בקופת חולים מסוימת ומועד תחילת הזכאות, יהוו ראיה לכאורה בדבר - 
     1) זכאות לקבלת שירותי בריאות באותה קופת חולים ביום תחילתו של חוק זה;
     2) מנין תקופת השנה לפי סעיף 5(ב); 
     3) מועדי הרישום בקופת החולים לענין סעיף קטן(ב).
(ה) המוסד יערוך את החישוב הראשון של השיעור מהסכום לחלוקה לכל קופת חולים לפי סעיף 18(ב) לפי הנתונים שהיו בידיו ערב תחילתו של החוק לצורך ביצוע תפקידיו לפי חוק מס מקביל והוא יחלק את תקבולי המס המקביל שיתקבלו בחודש ינואר 1995, בין קופות החולים לפי סעיף 6 לחוק מס מקביל, כנוסחו ערב תחילתו של החוק. 
(ו) שר הבריאות, בהסכמת שר העבודה והרווחה, יקבע כללים בדבר מתן הודעה לתושב על רישומו או רישום ילדו הקטין לפי סעיף זה ומועד כניסת הרישום האמור לתוקף.
(ז) הרואה עצמו נפגע מקביעה בדבר רישום בקופת חולים לפי סעיף זה, רשאי בתנאים שייקבעו בתקנות, להשיג עליה לפני המנהל או מי שהוא הסמיך לכך. 

69. שירותי בריאות לפרט
(א) עד להשלמת העברתם לקופות החולים של שירותי הבריאות שניתנו לפרט על ידי המדינה ערב תחילתו של חוק זה, כמפורט בתוספת השלישית, יתן משרד הבריאות, יינתנו, כולם או חלקם, בין בעצמו ובין באמצעות נותני שירותים.
(ב) כל עוד לא העבירה המדינה לקופות החולים את שירותי הבריאות האמורים בסעיף קטן (א) לא יהיו קופות החולים חייבות לתת את השירותים האמורים. 
(ג) מימון השירותים שיתן משרד הבריאות כאמור בסעיף קטן (א) יהיה ממקורות המימון המפורטים בסעיפים 13(א)(3) ו-13(א)(4), והמוסד לא יעבירם לקופות החולים על אף האמור בסעיף 16(א).

70. מתן שירותי בריאות בתקופת הביניים 
(א) בסעיף זה, ''תקופת הביניים'' - תקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם יקבע שר הבריאות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תקופה אחרת או תקופות אחרות, לענין מסוים; הודעה על התקופה האחרת תפורסם ברשומות.
(ב) בתקופת הביניים רשאית קופת חולים קיימת להמשיך ולתת למי שרשום בה את שירותי הבריאות שהיו נהוגים אצלה במועד הקובע באותם הכללים והתנאים שהיו נהוגים אצלה באותו מועד, ובלבד שעד תום תקופת הביניים תיערך למתן שירותי הבריאות לפי הוראות חוק זה.

71. תחילה 
תחילתו של חוק זה ביום כ''ט בטבת התשנ''ה (1 בינואר 1995).