פרק ב. על מי חל חוק זכויות החולה?

פרק ב. על מי חל חוק זכויות החולה?

 

החוק חל על זקנים שהם ''מטופלים'' המקבלים ''טיפול רפואי'' מידי ''מטפלים''. להלן הסבר על כל אחד מהמושגים הללו. באופן כללי יצויין כי רוח החוק היא להרחיב כל האפשר את ההגדרות הללו בכדי שמירב הזקנים ייהנו מזכויותיו:
''המטופלים'' - החוק אינו חל רק על ''חולה'' זקן במשמעותו הרגילה. סעיפי החוק נוקטים במונח ''מטופל'', המוגדר בחוק כך: ''חולה וכל המבקש או המקבל טיפול רפואי''. כלומר, מדובר בהגדרה רחבה ביותר, הכוללת לא רק ''חולים'' (אנשים הסובלים ממחלה), אלא כל אלה המקבלים טיפול רפואי בפועל או כל אלה שרק פונים לקבל טיפול רפואי – גם אם בפועל אינם חולים. בתחום הזיקנה, החוק מכסה אם כך את כל אוכלוסיית הדיירים במוסדות לזקנים הכוללים את הזקנים הסיעודיים, תשושי הנפש, הסיעודיים המורכבים, הסיעודיים-שיקומיים, וכמובן, את כל יתר הזקנים החולים והמקבלים טיפולים רפואיים במסגרת קופות החולים ובתי החולים הכלליים.
''המטפלים'' – המטפלים על פי החוק אם לא רק ''רופאים'': החוק אמנם חל על כל רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת ופסיכולוג. אבל, החוק גם הוחל החוק גם על בעלי-המקצועות הבאים: עובדים סוציאליים העובדים במוסד רפואי, אופטומטריה, אורטופטיקה, אורתוטוסטיקה-פרותוטוסטיקה, גנטיקה קלינית, דיאטטיקה (תזונאות), טכנאות הנשמה, טכנאות שיניים, כירופודיסטיקה, כירופרקטיקה, סיוע לרופא שיניים, פודיאטריה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, קרימינולוגיה קלינית, רוקחות, עוזר רוקח, ריפוי ביצירה, בהבעה ובאומנות, ריפוי בעיסוק, שיננית. ואולם, רשימה זו איננה סגורה והיא יכולה להתרחב עם הזמן ועם התפתחותו של העולם הרפואי. חשוב לציין כי החוק חל על כל המטפלים המנויים לעיל באשר הם, ללא קשר לשאלה האם הטיפול ניתן במסגרת פרטית או ציבורית, בבית-חולים, במרפאה, בקליניקה פרטית וכדומה. מעניין בהקשר זה לציין כי לדוגמא, במוסדות לזקנים, החוק חל על כלל בעלי המקצוע המעניקים טיפולים שונים ומגוונים לשוהים בהם.
''טיפול רפואי'' - בדומה להגדרתו של ''מטופל'', כך גם ''טיפול רפואי'' מוגדר בחוק באופן רחב ומקיף: טיפול רפואי כולל פעולות אבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי. כלומר, החוק לא חל רק על מה שבהכרח נחשב כטיפול רפואי קלאסי, אלא גם על פעולות המתבצעות בטרם מתן הטיפול (אבחון רפואי), טיפולים מונעים, טיפולים סיעודיים וטיפולים המתמקדים בפן הנפשי של המטופל, קרי טיפולים פסיכולוגיים. הסיבה להגדרה הרחבה של ''טיפול רפואי'' היא כי בכל הקשור לזכויות המגיעות למטופל, אין כל חשיבות לשאלה מהו סוג הטיפול הניתן לו ומהו אופיו, כל עוד המדובר בפעולה רפואית. 
באופן קונקרטי, בכל הנוגע לאוכלוסיית הזקנים, המשמעות של ההגדרות הרחבות הן של המושג ''מטפל'' הן של המושג ''טיפול רפואי'' והן של המושג ''מטופל'' היא שמכלול הטיפול והשרות שמקבלים זקנים במסגרות מוסדיות סיעודיות שונות, מכוסה וכלול תחת כנפי חוק זכויות החולה. מכלול הטיפולים הסיעודיים והתרפוייטים, כדוגמת ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, טיפול סיעודי וכיו''ב – כולם ''מכוסים'' תחת כנפי החוק, והזקנים המקבלים טיפולים אלה זכאים כי זכויותיהם מכוח חוק זה יישמרו. 

 

הסבר על פרקי החוק