פרק ד. מי יכול להגיש את התביעה?

×

הודעת שגיאה

לא ניתן ליצור את הקובץ.

פרק ד. מי יכול להגיש את התביעה?

 

באופן טבעי יכול להגיש את התביעה העובד/ת או האדם אשר נפגעו עקב ההתנהגות המפלה לרעה מטעמי גיל. החידוש המעניין שנעשה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא הגדלת זהות התובעים האפשריים, ומתן אפשרות חוקית גם לארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה (ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון עובדים שהעובד חבר בו), וגם לארגון העוסק בזכויותיהם של אנשים מבוגרים (אם העובד הסכים לכך) – להגיש את התביעה. גם כאן, מתוך מגמה להקל ולעודד הגשת תביעות, החוק מאפשר לא רק לעובד להגיש את התביעה, אלא גם לארגונים יציגים אשר תפקידם לקדם את זכויותיהם של העובדים המבוגרים.

 

לאן מוגשת התביעה?
התביעה מוגשת לבתי הדין האזוריים לעבודה הפזורים ברחבי הארץ.

 

על מי נטל השכנוע וההוכחה?
החוק הישראלי, בנסיון לעודד ולקדם את המלחמה באפליה מטעמי גיל, קבע כי לאחר שהתובע מוכיח לכאורה כי עמד בדרישות התפקיד וכי לא היתה סיבה אחרת ליחס השונה זולת הגיל – נטל השכנוע עובר לכתפי המעביד להוכיח כי לא הפלה לרעה מטעמי גיל או כי היתה לו הצדקה חוקית לעשות כן. 
המשמעות מבחינה משפטית היא חשובה ביותר: אם המעביד יציג הסבר שקרי או אם מאזן ההסתברויות יהיה שקול ולא יהיה ברור מי היה יותר משכנע בטענותיו – במקרה כזה על בית הדין החובה לפסוק לטובת העובד ונגד המעביד. 
לדוגמא, במקרה של פיטורין, חובתו של העובד מתמצה בלהראות כי לא היה במעשיו או בהתנהגותו בכדי להעביר את נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות לכתפי המעביד להוכיח כי לא נשקלו שיקולים פסולים בקבלת ההחלטה על הפיטורים. לא העובד הוא זה שצריך להוכיח כי התנהגות המעביד היתה פסולה או מפלה – על המעביד להוכיח כי לא הפלה לרעה. !!! סיבה לפיטוריו

הסבר על פרקי החוק