פרק יד. עקרונות לגבי הזוכים על פי צוואה

פרק יד. עקרונות לגבי הזוכים על פי צוואה

 

במה יזכו יורשים שלא נקבע חלקם בירושה?
החוק קובע כי במקרה שבו אדם ציווה בצוואתו נכס או רכוש מסוים למספר יורשים, ולא קבע מה יהא חלקו של כל יורש בנכס, היורשים יחלקו ביניהם בנכס או ברכוש שווה בשווה. אך ההסדר בחוק אינו מחייב והמצווה רשאי לקבוע אחרת בצוואתו.

דינו של יורש שמת לפני המוריש?
 ייתכן מצב בו האדם שאמור לרשת לפי הצוואה מת עוד לפני שהמצווה מת. במצב כזה ישנן שתי סיטואציות אפשריות: 
1. מצב בו המצווה קבע אדם אחר אשר יירש במקרה והיורש המיועד ימות. זו קביעה, למעשה, של יורש במקום יורש .במצב כזה פועלים כמובן לפי רצון המצווה הבא לידי ביטוי בצוואתו והיורש החלופי הנקוב בצוואה יירש את חלקו של היורש המת.
2. מצב בו המצווה לא קבע אדם אחר אשר יירש במקרה והיורש המיועד ימות. במצב כזה, החוק קובע כי - 
א. אם ליורש המיועד, המת, יש צאצאים- הם יזכו במה שהיה אמור לרשת, , לפי כללי הירושה על פי דין; 
ב. אם ליורש המיועד שמת אין צאצאים- יזכו בחלקו היורשים לפי דין של המצווה. בכל מקרה, הוראת הצוואה לטובת הזוכה אשר מת, מתבטלת.

דינו של יורש פסול ויורש שהסתלק?

ההסדר בחוק? - החוק מסדיר מצב בו זוכה על פי צוואה נמצא פסול לרשת או הסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש, והמצווה לא קבע אדם אחר שיזכה במקומו. במקרה כזה, הוראת הצוואה לטובתו של אותו זוכה- מתבטלת. הסדר זה אינו מחייב והמצווה רשאי לקבוע אחרת בצוואתו.

מיהו ''פסול לרשת''?? - כאשר נכתב כאן ''פסול לרשת'', הכוונה היא ליורש אשר פסלותו נובעת מהרשעה בניסיון לגרום במתכוון למותו של המוריש או מהרשעה בגרימת מותו, או מי שהורשע כי העלים, השמיד, זייף את צוואתו האחרונה של המוריש או תבע על פי צוואה מזויפת .ההסדר כאן איננו מתייחס למצב בו אדם פסול מלרשת בגלל סיבה אחרת, למשל, בגלל שערך את הצוואה או לקח חלק בעריכתה או משום שנקבע כי ביצוע הוראת הצוואה לטובתו בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי. כפי שציינו, המצווה יכול לכתוב הוראה בצוואתו מה יקרה במקרה בו היורש יימצא פסול לרשת או יסתלק מחלקו בעיזבון. זו למעשה קביעה של יורש במקום יורש . ההסדר הנוכחי מתייחס למצב בו אדם לא עשה זאת, והחוק קובע מה יעלה בגורל אותה ירושה של הפסול או המסתלק.

 הנכסים המצווים בצוואה? 
המחוקק קבע מספר כללים לגבי הנכסים אשר מצווה המוריש בצוואתו. הסדר זה אינו מחייב, שכן המצווה רשאי לקבוע אחרת בצוואתו.
1. כאשר מצווה המצווה נכס מסוים, הזוכה יזכה בו כמו שהוא במות המצווה.
2. הזוכה לפי צוואה אינו זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוק של שיעבוד ששועבד בו הנכס על ידי המצווה.
3. הזוכה אינו זכאי לפיצויים מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה הנכס בין נכסיו. 
4. פירות הנכס ויציאותיו עד מות המצווה נכללים בחשבון העיזבון. ממועד מותו של המצווה ואילך הם לחשבונו של הזוכה בנכס, זולת אם זכה בנכס במועד מאוחר יותר.
5. במצב בו המצווה ציווה נכס בלתי מסוים, למשל ציווה תכשיט מתוך תכשיטיו לבתו, זכאי הזוכה לנכס מסוג בינוני, כלומר הבת זכאית לתכשיט מסוג בינוני יחסית לשאר תכשיטי המצווה.

הסבר על פרקי החוק