פרק ח. עקרונות יסוד

פרק ח. עקרונות יסוד

 

העקרונות המתוארים להלן רלוונטיים הן לגבי ירושה על פי דין והן לגבי זכייה לפי צוואה.

 מי יכול לרשת? 
הכלל הבסיסי הוא כי במידה ואדם ערך צוואה היורשים הם אלו הקבועים בצוואה; במידה ואדם לא ערך צוואה, היורשים קבועים בחוק. עיקרון נוסף רלוונטי גם כשמדובר בירושה לפי דין (כלומר, כשאין צוואה) וגם כשמדובר בירושה לפי צוואה: רק מי שהיה בחיים במות המוריש יוכל לרשת אותו. החוק קובע כי גם מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש נחשב כמי שהיה בחיים במות המוריש. כך, למשל, סב אינו יכול להוריש רכוש לנכדים אשר ייולדו לאחר מותו, אלא אם כן מדובר בנכד שנולד בתוך 300 יום. המטרה במגבלה זו היא יצירת ודאות ואפשרות לחלוקה מהירה וברורה של העיזבון. ניתן גם להוריש לתאגיד קיים או לתאגיד אשר הוקם בתוך פרק זמן מסוים, הקבוע בחוק, ממות המוריש.

למי אסור לרשת? 
החוק קובע כי במקרים מסוימים היורשים המיועדים מנועים מלרשת, בין אם מדובר בירושה על פי דין ובין אם הנכסים צוו להם בצוואה. דהיינו, גם אם המוריש יצווה להם בצוואתו רכוש, הם לא זכאים לקבלו. הסיבה לכך פשוטה; מניעת מצב של ''הרצחת וגם ירשת?''. הפסולים לרשת הם: 
1. מי שהורשע על שגרם במתכוון למות המוריש או שניסה לגרום למותו. המדובר על מי שהורשע בכך בפסק דין.
2. מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזויפת. חשוב לשים לב כי מדובר בצוואה האחרונה, מבחינה כרונולוגית, שהותיר המוריש. 
התוצאה המשפטית של מצבים כאלה היא כי חלקו של הפסול לרשת גם אינו עובר ליורשיו, אלא מתחלק בין שאר היורשים האחרים, ואם אין יורשים אחרים- חלקו עובר לבעלות המדינה. כלומר, יורשיו של הרוצח או המזייף לא ייהנו מהירושה.

 מהן הפעולות שיכול יורש לבצע בירושתו?
הסתלקות- לעתים, מסיבות שונות, יורש מעדיף שלא לרשת. ייתכן ומדובר בתנאים בצוואה שהיורש אינו מעוניין לקיימם, בנכס המשועבד בחובות רבים או סירוב לרשת מתוך מניע רגשי. לכן, החוק מאפשר ליורש להכריז כי אינו מעוניין בחלקו בעיזבון, אך הוא רשאי לעשות כן רק בפרק הזמן שבין מות המוריש ועד מועד חלוקת העיזבון. הסיבה למתן אפשרות ההסתלקות היא הרצון שלא לחייב אדם לרשת בניגוד לרצונו. 
כתוצאה מן ההסתלקות חלקו של היורש בעיזבון מתווסף לחלקם של שאר היורשים ורואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה. בנוסף לאפשרות זו של ויתור מוחלט על הירושה, היורש רשאי לוותר על חלקו בירושה ולהעבירו לבן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש. 
עסקאות אחרות בזכות היורש- בתוך פרק הזמן דלעיל, כלומר לאחר מות המוריש ועד מועד חלוקת העיזבון, יכול היורש, בכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון. כמו כן נושי היורש רשאים לעקל את חלקו בעיזבון. עסקאות בירושה עתידה- כל הסכם אשר עורך אדם לגבי ירושה שעדיין לא ירש- בטל. הכוונה היא לבטלותו של הסכם בו אדם מוותר על מעמדו כיורש. כלומר, מותר לאדם להתחייב לגבי העברת נכס רק לאחר שירש אותו. כך גם הסכם שעושה המוריש לגבי מעמד של אחד היורשים - בטל. השינוי יכול שייעשה בצוואה בלבד. ההסבר לכך הוא הרצון למנוע מצב בו אדם יחתום, בעת מצוקה או משבר, על הסכם שמשמעותו היא העברת יורש מירושתו. 

הסבר על פרקי החוק