כנס היובל: מחמישים למאה

כנס היובל: מחמישים למאה


כנס היובל של אשל התקיים ב- 15.5.19 במרכז הקונגרסים אווניו.

הכנס עסק בנושא ההיערכות למאה שנות חיים לאדם מאחר שעל פי תחזיות, למחצית מהילדים שנולדו בשנת 2007 יש סיכוי להאריך חיים מעל מאה שנים. 

תוכני הכנס ניסו לענות על השאלות:
מי יטפל בנו? 
היכן נחיה?
ממה נחיה?
על מי מוטלת האחריות להיערך לאתגרים אלה?

בכנס השתתפו מאות אנשי מקצוע מתחום הזיקנה, קובעי מדיניות, גורמים מתחומי העיצוב האורבני והפיננסי, יזמים חברתיים וטכנולוגיים.  

צפו בקליפ קצר המסכם את הכנס:

מחמישים למאה - כנס היובל של אשל - קליפ

לצפייה באלבום תמונות הכנס  | לצפייה בסדר היום 

צלם: אמיר יעקובי
 

מחמישים למאה - יוסי היימן, מנכ״ל אשל 

פתיחת כנס אשל 2019 בהרצאתו של מנכ"ל אשל, יוסי היימן, בנושא מחמישים שנה לאשל למאה שנות חייו של האדם, ובתוך כך על פעילותה של אשל בעבר ובהווה. 

50 שנה לאשל


 

הרצאה מרכזית | היערכות לאתגר ההזדקנות: מקרה בוחן סינגפור  


סינגפור היא אחת המדינות המזדקנות בקצב מהיר בעולם. ב- 2016 אישרה הממשלה תכנית לאומית להזדקנות מוצלחת כדי לתת מענה לבעיות של תעסוקה, תחבורה, דיור והתאמות למרחב הציבורי, בריאות ואיכות חיים, יצירת מעורבות חברתית ומתן שירותים ייחודיים לקשישים. במקביל המדינה נערכת מבחינה פיננסית וביטוחית למימון הטיפול בקשישים.

גם ישראל מתמודדת עם הזדקנות מוצאת, אך בקצב מתון יותר. עד 2030 יעלה מספר הקשישים בישראל במאות אלפים, ולכן מדובר באתגר שחייבים להיערך אליו מבעוד מועד.

ההרצאה הציגה את המצב בסינגפור ודנה גם בהפקת הלקחים מהמקרה של סינגפור לישראל.

המרצה, מר כריסטופר גי הוא ראש המחלקה לממשל וכלכלה בבית הספר למדיניות ציבורית בהאוניברסיטה הלאומית בסינגפור ואחד המומחים המובילים במדינה בתחום הזדקנות האוכלוסייה. 
מאמריו ומחקריו עוסקים בהשלכות המדיניות של ההזדקנות המואצת בסינגפור ודנים בהתאמת דיור לזקנים, במימון פרישה, בהגדלת הבטחת הכנסה בגיל זיקנה ובניהול ההוצאות של הטיפול הרפואי באוכלוסייה המזדקנת. 

הגעתו ארצה נעשתה בשיתוף  Israel-Asia Center

 

לצפייה בחומרי הכנס וחומרים רלוונטיים נוספים - לחצו על הכותרת הרצויה:

 

 

מי יטפל בנו?  
על המתח בין רצון הפרט להזדקן בקהילה לבין היכולת לספק לו טיפול באיכות גבוהה ומותאם אישית


ההזדקנות המהירה של אוכלוסיית הזקנים בישראל והגידול בשיעור הזקנים הזקוק לטיפול ממושך מעלים את הצורך לבחון מודלים נוספים של שירותי טיפול.
בקרב אנשי המקצוע קיימת הבנה כי אוכלוסייה זו זקוקה למענים שונים כדי להזדקן בקהילה, אך לא כולם יכולים להינתן ע"י המטפלת. בנוסף עולה השאלה באשר למקומם של בני המשפחה המטפלים ובהכשרה הנדרשת בעבורם. 

הרצאת הפתיחה 'זיקנה 2.0 / המשבשים הגדולים של עולם הזיקנה' הוצגה ע"י ד"ר מיכל חמו לוטם, יועצת אסטרטגית לחדשנות, עתידנות בריאות ודיגיטל, מייסדת אושיה ורופאת ילדים אשר דנה במעבר ממודל של מטפל מטופל למודל המשלב מטפלים עיקריים ובהשפעת כניסת הטכנולוגיות על הטיפול בזקן.

המושב המקצועי עסק בטיפול ממושך בבית ובקהילה בראייה של Aging in Place ובמהלכו הוצגו מודלים שונים מהעולם המאפשרים הזדקנות בקהילה. את המודל המרכזי הציגה ד"ר הלן סנדרסון שייסדה באנגליה את ארגון Wellbeing Teams המבוסס על מודל Buurtzorg ההולנדי.

במושב השתתפו: ד"ר מיכל חמו לוטם, ד"ר הלן סנדרסון, גלית מבורך, מנהלת האגף לאזרח הוותיק במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ארנה זמיר, מנהלת אגף הסיעוד במוסד לביטוח לאומי, ד"ר מעיין כץ, סגנית השירות לריפוי בעיסוק מרכזת תחום גריאטריה במשרד הבריאות, ליאור שטרסברג, מנכ"ל מטב, פרופ' יצחק בריק, מנכ"ל האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ואילנית שטיינברגר, מנהלת המיזם להפגת בדידות בג'וינט אשל. 

 

לצפייה בחומרי הכנס וחומרים רלוונטיים נוספים - לחצו על הכותרת הרצויה:

 

 

ממה נחיה? 
על המתח בין אחריות הפרט לאחריות המדינה


בישראל נערכו רפורמות רבות במטרה ליצור מערכת פנסיונית מפותחת, ועם זאת מחקרים מלמדים כי הפנסיה העתידית של מעמד הביניים צפויה לעמוד על כ- 35% מהשכר, ובתוך כך רוב הציבור אינו מודע לחשיבות החיסכון הפנסיוני ולטעויות הנפוצות הגורמות להקטנתו.
נראה כי הפתרון למציאות מורכבת זו מוטל על כתפי המדינה, ועם זאת ברור שהאחריות לרווחתו הכלכלית של הפרט נמצאת גם בידיו.
כדי לשמור על רמת החיים הרצויה הופכת התעסוקה לאחר גיל 60 להכרח, וכדי להשתלב בה נדרשהפרט לרכוש מיומנויות חדשות, להשתנות ולהתאים את עצמו לשוק העבודה המודרני. 

הרצאת הפתיחה 'כנראה לא תהיה לכם פנסיה, זה הזמן לעשות שינוי' הוצגה ע"י פרופ' אביה ספיבק, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל וראש המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון, אשר תיאר את מערכות הפנסיה השונות הנהוגות היום בישראל, בהשלכותיהן ומה נדרש מהפרט ומהמדינה לעשות כדי להתמודד עם המצב. 

המושב המקצועי עסק באתגרים ובפתרונות של מערכת הפנסיה בישראל, כיצד ניתן להיערך לעתיד בידיעה שהפנסיה לא תספיק, מה תפקיד המדינה ומה תפקידו של הפרט בדאגה לעתידו הכלכלי וכיצד היכולת להשתנות מהווה מפתח לדלת הכניסה לעולם של מאה שנות חיים. 

במושב השתתפו: מר כריסטופר גי, ראש המחלקה לממשל וכלכלה בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטת סינגפור, ד"ר אופיר פינטו, מנהל היחידה לתכנון מדיניות במחלקת המחקר במוסד לביטוח לאומי, פרופ' אביה ספיבק, פרופ' יוסי תמיר, פרופ' לכלכלה ולשעבר מנכ"ל ג'וינט ישראל, ד"ר' אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פרופ' דניאל גוטליב, ראש מינהל מחקר וכלכלה במוסד לביטוח לאומי, סמי קידר, מנכ"ל הלב, ניצנית דמביץ, ראש תחום עצמאים בג'וינט - אשל וגדעון גלשטיין,  מנהל תוכניות הכנה לפרישה וחינוך פיננסי בג'וינט - אשל. 

 

לצפייה בחומרי הכנס וחומרים רלוונטיים נוספים - לחצו על הכותרת הרצויה:

 

 

היכן נחיה?
על המתח בין גישת מגורים מבדלת וייחודית לבין גישה משלבת ומכלילה


התחזיות צופות שרוב האוכלוסייה תתגורר במרכזים עירוניים, ולכן מגורים בעיר יהפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות וישיפעו בצורה ניכרת על האופן שבו תיראה תקופת הזיקנה בעתיד. האתגר בפיתוח עירוני הוא ליצור מדיניות המאפשרת שילוב של זקנים בחיי החברה והנגשת השירותים העירוניים בעבורם לצד הטמעת עקרונות לתכנון מוקדם לזקנים ופיתוח כלים ופרויקטים ליצירת סביבה מותאמת לזיקנה ולהזדקנות. 

הרצאת הפתיחה 'אני בן 73 - היכן אגור ובאילו מוצרים אשתמש ב-2030?' הוצגה ע"י פרופ' רון נבארו מעצב תעשייתי לגיל המבוגר, שותף מייסד AgeCulture ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל, אשר תיאר סביבת המגורים בעוד כעשור והתמקד ב Internet of things.

המושב המקצועי עסק בעקרונות לתכנון  לתכנון אורבני מותאם לאזרחים ותיקים, ובמהלכו הודגמו כלים תכנוניים במרחבים עירוניים, נידונו האתגרים העומדים לפתחם של מעצבים ומתכנני ערים והוצגו פתרונות דיור חדשניים המביאים לידי ביטוי את מקומה של הקהילה.

במושב השתתפו: חנה מורן, מתכננת ערים ואזורים המתמחה בתכנון ערים ידידויות ומנהלת הפורום הישראלי להתחדשות עירונית, עו"ד (עו"ס) מתן רבינוביץ ממרכז הגר למחקר ולפיתוח מדיניות לדיור חברתי באוניברסיטת תל אביב, אלעד קנדל, מנכ"ל החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא, פרופ' רון נבארו, ברכי דליצקי, מנהלת אגף בכיר קהילות, התנדבות ורשויות מקומיות במשרד לשוויון חברתי, נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר לתכנון ומדיניות אסטרטגית במשרד השיכון, דינה ליפסקי, חברה פעילה באד"מ - אגודה לדיור משותף, עפרה כרמון אבן, מנהלת תחום היבטים חברתיים בתכנון במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. 

 

לצפייה בחומרי הכנס - לחצו על הכותרת הרצויה:

 

פרס גליקמן


פרס גליקמן ניתן מדי שנה ע"י משפחת גליקמן מסן דיאגו קליפורנה, הפועלת שנים רבות לקידום המצוינות בטיפול בזקן במוסד ובקהילה.
בשנה זו הוענק הפרס בסכום כולל של 25,000 דולר ליזמים המפתחים מענים טכנולגיים חדשניים לנושאים שונים בזיקנה ומספקים מענה לצרכים של הזקן, בני המשפחה או המערכות המטפלות בו .
ועדת הפרס דירגה את תשעת המיזמים שזכו להציג בכנס בתערוכת טכנולגיות בזיקנה, ועל בימת הכנס הוכרזו שלושת הזוכים במקומות הראשונים: 

במקום הראשון - Clanz - מערכת התרעה על חשד להתעללות והזנחה של אוכלוסיות חסרות ישע.
צוות המיזם: רומי גובס, נבו אלמלם, שרון אנגל

במקום השני - מציאות משתנה - מערכת המאפשרת חוויית מציאות מדומה הממחישה את תפיסת המציאות של חולי אלצהיימר.
צוות המיזם: נופר לאור, פרופ' יאיר ברטל, גרגורי פונשטיין

במקום השלישי -MUCA- חוויית צפייה בטלוויזיה מותאמת אישית לאנשים החווים קושי בהבנת התכנים.
מנכ"לית המיזם: דפנה אבני

 

לצפייה בידיעות שפורסמו בתקשורת ולחומרים נוספים - לחצו על הכותרת הרצויה:

 

חשיפה ארוכה
תערוכת צילום בנושא תוחלת החיים המתארכת


התערוכה כללה 20 צילומים נבחרים שהציגו מבט ויזואלי על התארכות תוחלת החיים בישראל. 
הצילומים שהוצגו הם תוצר של תחרות הצילום חשיפה ארוכה, שהופקה עם PHOTO IS:RAEL, והתקיימה בחודשים פברואר – מרץ 2019 מתוך הבנה שהצילום הוא מדיום שיכול לשקף את המציאות הקיימת ולהציף צדדים ונושאים שיש להתייחס אליהם בפיתוח מענים לצורכי האוכלוסייה המבוגרת והמגוונת בישראל.